כמה אושר יש בפשטות

מאת: מרי אהרוני (22)

שמעתי את המשפט  "כמה אושר יש בפשטות" לא פעם ולא פעמיים בחיי ואף פעם לא הבנתי את המשמעות האמיתית והעמוקה שלו עד שהגעתי לכפר מרו, שבטנזניה, אפריקה.

לפני כחודשיים אני ועוד 30 חברי משלחת ישראלים טסנו להתנדב בבית ספר באפריקה שזקוק לעזרתנו.

הגענו על מנת להעניק לתלמידים כלים פרקטיים לחיים טובים בניגוד למשאבים הקיימים אצלם בכפר. סייענו בלימוד הילדים ושיפוצים בבית הספר.

פרסום:

כשהגענו לבית הספר הדבר הראשון שספגנו מהילדים היה שמחה ענקית ואינסופית.

זה היה נראה לי כל כך מוזר, הרי הם עניים וחסרים להם כל כך הרבה דברים בסיסיים חשובים. ולמרות זאת, לאחר היום הראשון הבנתי שיש להם הרבה יותר ממה שחשבתי.

התמימות שלהם וחוסר הידיעה הם אלה שעושות אותם מאושרים ומסופקים בחלקם.  

מצאתי עצמי מהרהרת לא מעט על תרבות הצריכה שלנו, הרי אני בחורה בת 22, לא מגדירה את עצמי כמפונקת אך כמו שאתם בטח יכולים לתאר לעצמכם ואולי אפילו חלקכם תזדהו איתי, ארון הבגדים שלי מפוצץ ועדיין בכל פעם שאני יוצאת מהבית אני צועקת ברחבי הבית ש"אין לי מה ללבוש".

כשפספסתי את ארוחת הצהריים אני מכריזה שאני "רעבה מתה" וכשעבדתי קשה היום אני אומרת שאני מרגישה ש"עבדתי בפרך".

תרבות הצריכה שלנו בעולם המודרני בו אנחנו חיים, גרמה לנו להתעסק רוב זמננו בפריטים החיצוניים והשטחיים שסובבים אותנו.

אנחנו חושבים שאייפון חדש, מכונית חדשה או עוד חולצה מזארה יעשו אותנו מאושרים. אבל מה שאנחנו, או לפחות חלקנו לא מבינים זה כמה זמן האושר הזה מחזיק? כנראה שמדובר רק בסיפוק רגעי, ותוך יום יומיים, נחזור לרצות את הדבר הבא, כי אנחנו אף פעם לא שבעים.

משיחה קצרה עם אמי גיליתי כי הדבר לא התנהל כך בעבר.

בילדותה של אמי, ישראל שנות ה60, היו קונים בגדים חדשים רק בחגים, ונעליים פעם בשנה.

אז מה קרה לנו בעולם בכלל ובישראל בפרט במרוצת השנים? ישנם מספר גורמים שאחראיים לשינויים בצרכנות בישראל כמו למשל ביטול מגבלות של הממשלה לאיסור קניין אישי בתקופת הצנע, או התפתחות הטכנולוגיה לאורך השנים ואימוץ תרבות הצריכה המערבית בישראל.

תרבות הצריכה הביאה לנו שפע ומגוון ומנגד, הביאה עימה גם ייצור פסולת וזיהום יתר בכדור הארץ ובנוסף, מבחינה חברתית, היא רק גורמת לנו לפתח עוד תאוות ורצונות שלא נוכל לענות עליהם בפריטים חומריים. תרבות הצריכה סותרת את כל המסרים שאנחנו רוצים להעביר לדור הצעיר הגודל בארץ כי אושר מגיע מבפנים ולא מפריטים שטחיים הניתנים לקנות בכסף.

תרבות זו גורמת לדור הצעיר שאין לו את האפשרות לצרוך, לגדול לתוך דיכאון והרגשת החוסר לעומת חבריהם שיש באפשרותם לצרוך.

אני סבורה כי הגיע הזמן לעשות שינוי.

הגיע הזמן להעריך את הדברים הקטנים שיש לנו בחיי היומיום: זרם מים חמים במקלחת, בקבוק מים, אוכל, וקורת גג לכיסוי בחורף. אלו רק מספר דוגמאות שלא היו לילדי בית הספר, ולמרות החוסר הם היו שמחים ומאושרים.

הילדים בבית הספר העריכו כל דבר שקיבלו: טוש ,עיפרון, כדור ספוג וחבל קפיצה. ההבדל בינינו לבין אפריקה הוא שבאפריקה חיים את היום, ואנחנו חיים את העתיד.

השינוי הזה מתחיל בכם. תחיו את היום ולא את המחר, תצאו להתנדב לא משנה איפה ומתי העיקר הוא שתתנו מעצמכם ללא תמורה. תעסקו פחות בצריכה ויותר בחיים, תעריכו את מה שיש לכם ותזכרו כמה אושר יש בפשטות.

פרסום:
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments