לחוות את היופי בהתגלמותו

מאת: רבקה ערנטרוי

מהו סוד הקסם שביופי האדיר המתגלם בפנינו והוא מסב לנו את העונג העצום הזה וכובש ושובה אותנו עד שעינינו אינן מסוגלות לסור ולהרפות והן ניבטות מרותקות למראה המרהיב והמשתק הזה?

זריחת הגוונים הססגונים האלה המתמזגים ביניהם ומתלכדים לפאר עולמי מפעימה את הנפש שבנו ותנועות המחול המתחלפות תכופות וחולפות ביעף על פנינו המתנשאות ושבות ושוב עולות בפעימות מופתיות ומפתיעות כ”כ במקצב המחול מסעירה את רוחנו כליל.

ואוזנינו קשובות מרותקות אלי צלילי הנגן  המתערבים בינותם לנעימה פלא מהפנטת בהרמוניה מהממת ברשמי עצב ותוגה המתמזגים עם תנועות של גיל וחדווה.

פרסום:

ואולם איזהו היופי הזה שאינו עשוי להימשך אלינו מבעד למגבלות חושי הראיה והשמיעה שבנו אך הוא כובש את הנפש שלנו ומשתק אותנו מנוצחים בשביה?

 היופי הזה צד את יעקב בגלותו את רחל יפת התואר ויפת המראה בגללו את האבן מעלי פי הבאר כי בתוך היופי הזה התגלמה האישיות העדינה והאצילית שלה. הכיצד?

ו”טוב המראה מאוד” של רבקה שח אל יצחק כשיצא לשוח בשדה והוא גילה לו כי זוהי אשת חייו ו”ויביאה אל אהל שרה אימו” מה שח לו טוב המראה שלה?

ומדוע יופי המראה של שרה שהשתקף אל אברהם מבעד לנהר היווה, אכן, את הסוד והעילה לקשר הנשמתי בינותם והוא לקחה לו לאישה את שרה האצילית והנכבדה? (שרה).

ביופי הזה טמונה האהבה ומתנגנים בה צלילי המוסיקה הערבים ומתמזגים לצלילים מרהיבים ססגוניים ומראות שובים. והפאר הנשגב הזה משתקף מבינות לתנועות המופתיות שבמקצב המחול הקסמים.

 ומי שחווה אותו חש את הבוסם המענג המחלחל אליו מנשים אותו ומשיב לו את הרוח.

אז מהי המגמה של היופי הטמיר הזה אותו המשיך בורא עולם לתוכי מערכות היקום הסובב עלינו ומהו הסוד החמקמק הזה הנשזר לו אלי המחוזות השונים שבבריאה ומקנה לה את העושר שבפאר הזה?

כשהמערכת הנוכחית כמו מראה מרהיב או נעימה שובה, נשלטת ע”י כוחות המביאים לאיזון וסימטריות ופרופורציה של המרכיבים השונים שלה וכשהם מתמזגים לתוכה בהרמוניה פלאית, נוצר ההדר והפאר השובה הזה.

 וכמו מגנט הוא מושך אליו את הלבבות בערגה וגעגועים וההתחברות עם הפאר הזה, מרעננת ומבשמת ומשיבה את הנפש הצמאה ומרווה אותה.

כשהמערכת הזו נעשית כלי המושך אליו קדושה וכשהיא נקלטת ונאחזת בו , אזי כלי זה נעשה נושא לאהבת שאינה מאכזבת וחולפת אך זוהי אהבת אמת והיא שרירה וקיימת לנצח.

באהבה הזו בזוויותיה השונות פגשו אבותינו בשרה, רבקה ורחל ודמות הפאר של כל אחת מהן התלכדה עם רעותה לאהבה של מערכת הרמונית מושלמת המשקפת אופי יציב ומאוזן בעל רחבות של מוחין וגדלותם והמהווים עילה להולדתן של תכונות אופי עשירות, של מידות נועם וחן ממוזגות ומאוזנות שהתגלמו בטיב המראה מאוד שח רבקה וביופי מראה של שרה וביופי התואר ויופיו המראה של רחל. הכיצד?

יופי זה מתנגן לו בתפארת שבבריאה, בגווני הקשת המרהיבים, בהתמזגות גלי הצלילים השונים הערבים ובהרמוניה של גווני השקיעה והזריחה והשתלבות תואר תווי הפנים עם הזריחה הזוהרת מתוכן ובכל הפאר שבעולם במערכת של נוי והדר זה והיא נעשית כלי ראוי בעל פרופורציה נכונה לאחוז בו השראה של קדושה.  והיא זו הכובשת, מעוררת כסופים וערגה אך היא זו  שמרוממת ומחיה ומרווה עד מצויה.

את הקדושה הזו החל אברהם להמשיך לעולם בכוח החכמה האלוקית.  מתגלם כמקור של יופי בשל היותו כולל ואוחז בתוכו הרמוניה של כל מה שמסתעף ממנה, ושרה והיא השרה הרואה משרש נשמתה את המקור לחכמה זו, לכן ציווה ה’ את אברהם לשמוע לכל אשר תאמר לו והיא הייתה, איפוא, הכלי המתאים לאחוז בכוח זה כדי להמשיכו אחריה והדבר השתקף בהרמוניה שביופי המראה שבזיו פניה.

אז מדוע את הסתעפות כוח החכמה האלוקית לבינה במידת הגבורה שלו המשיך יצחק אל רבקה בחופרו בארות, בהיותו יורד לעמקי החכמה להתבונן בה ולפרטה עד שתהא מבוארת ובהירה?

משמעות השם “רבקה” תורה על הרמוניה (רבקות) והיא בתור האם של יעקב ועשיו במידות מהופכות הייתה הכלי המשלים את יעד יצחק להמשיך בינה זו לעולם.

יכולתה של רבקה  לאחוז בבינה ולהמשיכה לעולם משתקפת בזריחה שלא יכלה להיאחז בכלי פניה כפי שהדבר התבטא ביופי המראה של פני שרה אך הזריחה הזו קרנה מתוכן באור חוזר, מבהיק מסנוור במידת הגבורה המעוררת כמיהה וגעגועים, אך רבקה שחה לבאר למלא את ה”כד” (בגימטריה 24 ספרי תנ”ך) להרוות את הצימאון הזה.

כיוון של רצוא המשקף את גבורת יצחק, מגיע לשלמותו ע”י השיבה מטה של רבקה במשל של שאיבה מהבאר להרוות את צימאון הגבורה.

יעקב מגלם את השתלבות החכמה האלוקית המופשטת (אברהם) בבינה מבהירה (יצחק) והמגיעה לשלימות של “דעת” – תפארת בתפיסה מוחשית ונרגשת מתממשת אצל יעקב בהיותו רועה צאן ברגש של רחמים נכמרים “תפארת” של אהבה אכפתיות וגבורה להקרבה. 

את אור “הדעת” המוחשי שבחכמת ה’ הוא בקש להמשיך לכוח הדבור המביע ומבטא, ובפגשו את רחל ליד הבאר, הוא צפה בה את כוח הדבור ואליה בקש  להשפיע את הרגש הזה.

יופי התואר שבעצם המוחשי של אברי פניה מגלם יופי ומאזן במידותיה הנרגשות. המצח משקף את הרצון העצמי הנמשך מהמוחין והוא מתבטא בטוב הנמשך מיופי הזריחה של עיניה והאור הזה נזרה על לחייה הקורנות.

החוטם שלה הוא כלי להריח את העונג האלוקי הרוחני המשיב נפש וההנאה הזו היא אינסופית היא נאחזת בנפש, אין לה כלי ספיציפי שיעצור בה.

והפה שח מאמרי קודש מלהיבים ומעוררים.

והרגשות האלה מרקידים את המחול בתנועת רתיעה אחרונית לאות של כבוד והיא נשאבת בתנועה של אהבה ו”מחילה” קדימה לזרועות האהבה.

והרגשות האלה מרצדים בגווני הכסף של כיסופים ותנועה של יראת שמים יציבה בסמל של זהב מעוצב וחסון ובסגול של תפארת מלכות והם מתנגנים ומתנשאים למרומים בגבורה של זמר מתמשך מתנשא בכמיהה של רצוא.

  • א.     ושוב שבים וחוזרים הצלילים מטה והשיר חוזר על עצמו אך הפעם הוא בוקע בטון עליון וגבוה ותר מראשית פציחתו כבמחזוריות של שבעת ימי השבוע בשבעה תווים ובשבעה גוונים מתמזגים והיופי מתעצם מיום ליום והנפש חווה בפאר של הבריאה ונוגעת בזריחת הקודש וחשה רוויה.

מלוקט עפ”י ספר הליקוטים לצמח צדק ליקוט יופי ועפ”י תורת חיים לאדמו”ר האמצעי פרשת ויצא “ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה”.

פרסום:
הירשם כמנוי
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments