תחושה של החמצה או נינוחות של חרות?

הגיגים ותובנות לסדר שבקערת הסדר

מאת: רבקה ערנטרוי

איזו מילה מגדירה את התאורים הבאים?

1)מזון שאינו טרי

פרסום:

2)מאכל שאינו ראוי לאכילה

3)מקולקל

4)דבר שאינו מספיק בייחס למידה הראויה שלו

5)גורם לאי נחת

6)מעציב

7)חוסר שביעות רצון

8)אישיות אלימה שהינה חומסת וגוזלת או האדם שחומסים אותו וגוזלים אותו

המילה היא חמוץ וחומץ ומחמצת או בתאור נוסף "שאור",
באנגלית הביטוי "sour" מכוון לכל התאורים הנ"ל… זהו בטוי חמוץ…

כמה כאב וכמה צער מסבות דמויות "חומץ" לשארי בשרם בשל האיגו שהוא כה תופח ומנופח…

כשהיינו ילדים ויצרנו מעגל במחוג של רדיוס מדויק עוד לפני שישבנו כל אחד בנקודה היוצרת מעגל, פזמנו:

"כדור פורח ומתנפח וסופו להתפוצץ" איזה רושם עז חרתו מילים אלה בתת המודע שלי… בהכרה… בלב הצעיר שלי… היוהרה והגאווה האלה של אנשי החומץ – החומסים את שביבי הנשמה שלך מביאה אותם להתפוצצותם ומעידתם בסופה של הדרך..

האטימות שלהם ו"החסימה" הזו מביאה אותם "לחמוס" מבלי שהם נעשים כלים לחוש בכאב שהם מותירים… בצלקות שהם חורתים בעמקי הנפש של קרוביהם… בנזק שאינו הפיך שהם מבצעים…

זוהי הסיבה שבחג החרות אנו נשמרים כ"כ מחמץ… היות והמחמצת הזו אוטמת בנו זיקים ומשאבי נפש לחוש את טעם החרות.

חרות היא ישיבה בהסיבה… חרות היא תחושת ענק להעריך את האושר שצמח לנו מהמיצר האיום… זוהי יציאת מצריים ולכן בעוד טרם יצאו אבותינו ממצריים, בעוד טרם חצות כשהאלוקים התגלה והיכה את בכורי מצריים נצטוו אבותינו לאכול מצות על מרורים עוד במצריים . כדי ליצור במערכת הנשמתית שלנו בית קבול… בעומק… בפנימיות.

א)קערת הסדר – גוף קעור הקולט ומכיל:
זוהי המסוגלות ליצור מהמודעות וההכרה שלנו ומהריגושים בית קבול שהוא "קעור" בסמל לקערת הסדר בבחינת כלי שהוא קולט ואוחז בהשראה הזו של החרות אותה אנו מבטאים בסימני הסדר:

ב)שלש המצות מקבילות לשלשת כוחות השכל

1)האחד הוא כוח בחינת ברק מבריק… האור המבזיק הזה וחולף מיידית שהאיר את המחשך וגילה מציאות שהיתה נעלמת. זהו הכוח הממציא ומגלה את הנקודה המעלימה בתוכה תובנות אין סוף. זהו כח "החכמה" המקביל לקו הכהן הממשיך את האור האלוקי לעולם מתוך שלווה ורוגע מתוך אורה הזך והבהיר של שלהבת המנורה שאינה מקימה שאון… אך בחשאי ובלאט… בדומיה.

2)הכוח שנמשך מכאן היא היכולת לנתח… לפרק לפרטים את הנקודה האטומית הזאת. הדבר מתבטא בזמר הפוצח של הלוויים השוסע אטימות הלבב ומעורר תהיה וסקרנות ומאווים לחקר האמת האוטנתית. זהו כוח הבינה המתבונן וחוקר ושואל ודורש ותוהה.

כח הדעת:

והכוח השלישי היא היכולת לחוש את המציאות הזו ברגשותינו באופן חי וחותך ומודגם בפנימיות הלב. זוהי "הדעת" שמגמתה עניין של חיבור והתקשרות פנימית ביותר בדוגמת "והאדם ידע את חווה" זהו הקשר האדיר ביותר שהאדם חווה עלי אדמות באופן ממשי… מוחשי

כוח זה מקביל ל12 שבטי ישראל המביעים את הרגש… את שנים עשר המזלות המבטאים את מזגי האופי והרגשות המגוונים והמתמזגים בינותם.

ראשי התבות של המילים:"כהן" "לוי" "ישראל" יוצרים את המילה "כלי" שמשמעותו בית קיבול לאחוז באור. זהו קו ההופך את המודעות ו ההכרה ההבנה והחכמה המוחשים שלנו לכלי הרמוני ממוזג מאוזן הקולט.

ג)הזרוע – חסד

זרוע הנטויה במידה של חסד המשחררת אותנו לחרות ולכן היא הזרוע היא הראשונה  בצד ימין של הקערה המסמל את מידת החסד.

ד)הביצה – גבורה

מבטאת את הרצון "ביעא" בארמית ואין דבר העומד בפני הרצון הוא עצום ואדיר ואינו מתרפס בחולשה וככול שמבשלים את הביצה היא מתחזקת להבדיל מיתר המזונות שהבישול שלהם מרכך אותם. זוהי עבודת הפרך שאנו חווים יומית והיא מעצחמה אותנו.

זוהי תחושת אהבה שאינה נכנעת. היא חסונה ומצטמצמת להבנתו של הזולת שיתחבר עם האמת, לכן מקומה בצד שמאל של הקערה המסמל גבורה ועוצמה להתפשט ולפרוץ… וחזקה יותר היא היכולת להתכווץ ולהצטמצם והחופש לכבוש את היצרים האישיים ולהיחלץ בכיוון של צמיחה ובנין.

ה)המרור- תפארת

מתחת לזרוע ולביצה במרכז ומסמל מידה של תפארת מונח המרור.  קו של תחושת הכאב של הזולת בשל מידת החסד והאהבה ואליה מצטרפת מידה נחושה של עוצמה וגבורה לחלץ… לשחרר. זוהי מהות מידת הרחמים האדירה והעוצמתית.

המרור הוא מניע המעורר השראה של כאב והוא מאיץ באדם להחלץ להביא את הנחמס לחרותו.

ו)חרוסת – נצח בצד ימין בצד החסד

מעוררת אסוסיאציה של חרס וחמר וטיט ועבודת פרך ומידת ההתנצחות על המעכבים האלה ולפצח את האגוזים הקשוחים ולהגיע למתיקות… לטעמם הערב של התפוחים והאגסים החרוסת.

ז)הכרפס – הוד בצד שמאל והגבורה

מעורר תהיה ומניע לדמעות. כרפס בנוי מהמילים פרך ס 60 רבוא נשמות ישראל עבדו בפרך והחרות הזו מעוררת תחושת הערכה והודאה (הוד) על האמת על אף שהיא מביעה רגש נזקק ונתמך אך זוהי הודאה על האמת ועמה באה ההודיה בחינת תודה שגם היא מביעה נצרכות.

זוהי עוצמה עליה מושתת עיקרון היהדות. יהודי (הוד) מודה ומתוודה מתוך נקודת האמת שלו זוהי חרותו האמיתית.

ח)חזרת – מרור  כורך: במרכז מתחת למרור והכרפס היא מידת היסוד.

כריכה היא התמזגות של כל המידות והן משכות ליסוד ומשם הן משפעות החוצה לזולת. לכן מקומה של החזרת הוא מתחת לשני הסימנים הנ"ל והוא מסמל תנועה של התמזגות והתכללות החסד והגבורה הנ"ל באקט של "כורך".

ט)הקערה – מלכות

מידת המלכות כוללת בתוכה את כל הרגשות בהתמזגות פלאית והקערה הקעורה היא הכלי לאחוז בה רגשות המתקדמות לתחושת אמת של חרות הנעשית חוליה מתוך המערכת הכללית של חיי האדם עלי אדמות

חג חרות שמח

ופסח כשר ושמח

עפ"י הגדה לפסח בהבהרותיהם של שלשלת אדמורי ליובאויטש

בשנה הבאה בירושלים

 

 

פרסום: