בעיר יבנה נמצא מפעל יין עצום מהתקופה הביזנטית, תקופה בה נשלטה ארץ ישראל בידי הרומאים בין השנים 324 ו-628. בתולדות עם ישראל, תקופה זו היא התקופה המקבילה לתקופת התלמוד. על כן, המפעל בן 1500 שנים לערך.
המפעל אדיר המימדים הוא המפעל הגדול בעולם בתקופה הביזנטית, לפחות בקרב המפעלים הידועים לנו, והוא ייצר לפי ההערכה כ-2 מיליון ליטרים של יין לבן בשנה.
החפירה באתר התנהלה במשך שנתיים לקראת הרחבת העיר יבנה, שכן אז לא ניתן יהיה יותר לגעת בקרקע. לשמחתם של אנשי רשות העתיקות – הבחירה לחפור בקרקע הייתה נכונה, אך השיקול נבע מכך שהעיר יבנה עשירה בהיסטוריה מקראית.
מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות – ד”ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד”ר יוחנן (ג’ון) זליגמן, אמרו: “הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגתות הם תאים (“נישות” חצי עגולות) בצורת צדפה, שקישטו את הגתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל. חישוב משוער של יכולת הייצור של הגתות מראה, שמכאן שווקו כ-2 מיליון ליטרים של יין מידי שנה! זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני”.
איך ייצרו יין בעבר? בדריכת רגליים יחפות על הענבים
על פי הודעת רשות העתיקות, המפעל שנחשף כולל חמש גתות יין מרהיבות שכל אחת מהן בשטח של 225 מ”ר, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.
בין המתקנים נחשפה גם רצפת הדריכה, בה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי להוציא מתוכם את הנוזל שיהפוך ליין. היום, כמובן, יש דרכים אחרות לייצר יין ללא מגע יד אדם.
ברשות העתיקות הסבירו כי שתייה של יין הייתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, כיוון שהמים לא תמיד היו סטריליים וטעימים.
בחלק מהמקרים היו שותים יין במקום מים ובמקרים אחרים פשוט מוסיפים מעט יין למים וכך הוא שימש כתרכיז שמוסיף טעם וריח.
המותג: יין עזה ואשקלון
היין שיוצר במפעל שנחשף נקרא “יין עזה ואשקלון”, שנחשב בעת העתיקה ליין האיכותי של העולם. אין זה פלא: יינות רבים המיוצרים כיום בישראל נחשבים לשם דבר בעולם דווקא בגלל זנים ייחודיים לארץ ישראל ומזג אוויר שמאפשר תוצר איכותי. בין האזורים הפוריים ביותר הם רמת הגולן והשומרון.
הארכיאולוגים שהשתתפו בחפירות מסבירים שהיין הזה זכה לתהילה בינלאומית והגיע עד אפריקה ואירופה. “כולם ידעו שמדובר ביין ארץ-ישראלי ורצו ממנו עוד ועוד.”
למה יין עזה ואשקלון? כי הוא קיבל את שמו כיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון.
בחפירה נחשפו ממצאים קדומים אף יותר, המתוארכים לתקופה הפרסית לפני כ-2,300 שנים. “במשנה מסופר, כי לאחר חורבן ירושלים נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה”, אמרו הארכיאולוגים שהשתתפו בחפירה.
“מציאת גתות באתר בתקופה הפרסית – לפני 2,300 שנה, ובתקופה הביזנטית – לפני 1,500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים”.
מנהל רשות העתיקות: אנו מבקשים לחבר את הציבור למורשת הארץ
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, סיפר כי חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות ומשתרעת על גבי עשרות דונמים בהשתתפות של מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים.
“כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ”, אמר, “אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאמצת בחום ובקור. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי”.
בואו לראות את מפעל היין העצום רגע לפני שיכוסה מפני הגשמים
רוצים לראות היסטוריה בת 1,500 שנים? רשות העתיקות, רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה מזמינות אתכם לסייר במפעל היין, לפני שיכוסה על מנת להגן עליו מהגשמים הקרבים.
בהמשך, ישומרו הגתות ויונגשו לציבור כחלק מפארק ארכיאולוגי שיוקם במקום. הסיורים יתקיימו ביום ו’ הקרוב – 15.10.2021. ההגעה בהרשמה מראש .https://bit.ly/3iLd4IM