כמה מרוויחים בהייטק הישראלי לעומת שאר העולם?

תמונת מצב בישראל: כמה זה באמת בשקלים

השכר בהייטק הישראלי גבוה משמעותית מהממוצע במשק. לפי רשות החדשנות, השכר החודשי הממוצע בענף ב-2024 היה כ-32.3 אלף ש״ח, בערך פי 2.8 מהממוצע ביתר הענפים. המספר הזה משקף שכר בסיס ובונוסים, ונותן קנה מידה אמין לרוב התפקידים בעולמות הפיתוח, הדאטה והמוצר.

בפועל יש תנודתיות בין חודשים וחברות, אך המגמה ארוכת הטווח ברורה: ההייטק ממשיך להוביל טבלאות שכר בישראל גם אחרי שנתיים תנודתיות.

מרץ הוא בדרך כלל חודש חזק בגלל בונוסים ושכר שנתי. ב-2024 דווח על שיא בסביבות 33.9 אלף ש״ח לחודש, ואילו ב-2025 נרשם שיא חדש שמעל לרף שנקבע בשנה הקודמת. חשוב לזכור שמדובר בשיא נקודתי: ממוצעי שנה שלמה נמוכים יותר, אך עדיין מציבים את ההייטק הישראלי בטופ המקומי. עבור מי שבוחנות ובוחנים הצעת שכר, כדאי להשוות לממוצעים הרב-שנתיים ולא לשיאי חודש. 

לא רק מספר אחד: פערים בין תפקידים ודרגות

השכר משתנה מאוד לפי תפקיד, ותק ואחריות. מפתחות ומפתחים ב-R&D מרוויחים בדרך כלל יותר ממי שעובדות ועובדים בתמיכה או תפעול, וניהול הנדסי מוסיף מדרגה נוספת. מדגמים עדכניים מצביעים על כך שתפקידי R&D נמצאים בחזית השכר, ולעתים נהנים גם מבונוסים נדיבים יותר. לצד זאת, שוק הג׳וניור בישראל בתקופה מאתגרת, עם קשיי כניסה שמורידים את נקודת הפתיחה אבל לא את התקרה לטווח ארוך. 

ארצות הברית: אלופת השכר ברוטו

בארה״ב שכר המפתחות והמפתחים הוא הגבוה בעולם המערבי ברוטו. מדד רשמי מציב את החציון לשכר שנתי של Software Developers על כ-133,080 דולר במאי 2024. בחברות ענק ובתפקידים בכירים המספרים גבוהים יותר, והחבילה הכוללת כוללת בונוסים ומניות. צריך לזכור שהפערים האזוריים בארה״ב משמעותיים: עמק הסיליקון וערים כמו סיאטל או ניו יורק מציגים טווחים גבוהים, עם עלויות מחיה בהתאם. 

אירופה: בריטניה, גרמניה והולנד

בריטניה: נתוני בנצ׳מרק עדכניים לעובדות ועובדים ברמת IC בינונית מראים חציון סביב 69 אלף ליש״ט בשנה מחוץ ללונדון וקצת מעל לכך בלונדון. דוחות אחרים מבוססי דיווחי עובדים מצביעים על חציון כולל סביב 83 אלף ליש״ט לכל הרמות יחד. יש גם השפעה רגולטורית: רף השכר לויזות Skilled Worker הועלה ב-2024, מה שמייצב רמות שכר מינימום לתפקידים טכניים. 

גרמניה: בנצ׳מרקים מצביעים על חציון תגמול כולל סביב 79 אלף אירו לשנה לכל הרמות. מודעות דרושים ונתוני שוק מציגים טווחים אופייניים של 60 עד 80 אלף אירו למהנדס תוכנה מנוסה, עם עלייה בערי מרכז כמו מינכן וברלין.

הולנד: חציון תגמול כולל סביב 85 אלף אירו לשנה, עם רוחב טווח משמעותי לפי חברה, ענף ורמת ניסיון. אמסטרדם מובילה, אך קיימים פערים מול ערים קטנות יותר.

לא רק משכורת: מניות ובונוסים משנים את התמונה

בישראל מרביות החברות הפרטיות מציעות חבילת אופציות לצד בסיס ובונוסים. בארה״ב מנגנון ה-RSU נפוץ מאוד ומנפח את סך התגמול כשמחיר המניה בעלייה. לכן השוואות נטו של משכורת עלולות להחמיץ את הפער האמיתי. נתוני סיכום של 2024 מראים עד כמה מניות ובונוסים מהווים רכיב מהותי בשכר הכולל בחברות טכנולוגיה גדולות. במקביל, פריצת ה-AI העלתה עוד יותר חבילות בתפקידי AI לעומת פיתוח כללי.

עלות מחיה ושכר ריאלי

מספרים נקובים במטבע מקומי אינם מספרים ריאליים. יוקר המחיה בתל אביב גבוה, אך כך גם בסן פרנסיסקו, לונדון או אמסטרדם. הדרך הנכונה להשוואה בין מדינות היא להתייחס לעקרון PPP כדי לנטרל הבדלים ברמות מחירים. מי שבודקות ובודקים מעבר לחו״ל צריכים לחשב שכר נטו לאחר מס, שכר דירה תחזוי, תחבורה, גני ילדים ובריאות. רק אז אפשר לדעת אם הצעה ב-דולרים או אירו באמת משפרת את רמת החיים מול שכר של 32 עד 36 אלף ש״ח בישראל.

תנודתיות ושוק העבודה: ג׳וניור, מיד-לבל ובכירות

לאחר גלי קיצוצים עולמיים, השוק מתיישר אך נשאר בררן. בישראל, משרות כניסה מצומצמות יותר מהעבר, בעוד שתפקידים מנוסים עדיין נסגרים מהר יחסית. בארה״ב נרשמה הבחנה בין תפקידי Developer שנשארו יציבים יותר לבין תפקידי Programmer שירדו בביקוש. באירופה, תפקידי AI נהנים מפרמיה בשכר ומביקוש גבוה. התמונה הזו עוזרת למקם את ישראל על המפה: שכר גבוה יחסית, ביקוש בררן, תקרה גבוהה במיוחד למי שמסוגלות ומסוגלים לעבור לתפקידי ליבה עסקית או AI.

אז איפה ישראל עומדת מול העולם?

אם מסתכלים על שכר ברוטו נטול מניות, ארה״ב מובילה בפער. מול אירופה המערבית, ישראל תחרותית ואף עולה במקרים רבים על חציון השכר של הולנד וגרמניה בשקלול חודשי, במיוחד בתפקידי R&D. לעומת בריטניה, התמונה מעורבת: חציון בריטי שנתי עשוי להיות גבוה יותר עבור דרגות בכירות בחברות גלובליות, אבל בישראל יש לא פעם שילוב של שכר בסיס גבוה ובונוסים שמטפסים בתקופות שיא. בשקלול RSU, תקרת השכר בארה״ב עדיין גבוהה משמעותית מרוב ההצעות בישראל ואירופה.

איך לתרגם מספרים להצעה חכמה

כאשר אתן ואתם משווים הצעות בין ישראל לחו״ל, התמקדו במספרים ישימים: בסיס נטו, בונוס ממוצע רב-שנתי, מניות בווסטינג מדורג, וכן התחייבויות לעלות מחיה וקצב עליית שכר. קחו בחשבון הטבות מסמעותיות כמו הפרשות סוציאליות בישראל לעומת 401(k) בארה״ב או פנסיה חובה באירופה. במדינות מסוימות גם ספי ויזה מעלים רצפת שכר ומצמצמים את התנודתיות. 

צ׳ק ליסט קצר להשוואה עניינית

• חישוב שכר נטו לאחר מס, ביטוח לאומי ופנסיה במקום היעד.
  
• הערכת עלות מגורים ריאלית באזור העבודה, כולל נסיעות וילדים.
  
• שקלול מניות: שווי נוכחי, לוח וסטינג וסיכוני דילול.
  
• בדיקת מדרגות קידום, סקייל דרגות ונוהלי עדכון שכר.
  
• אימות טווחי שכר מול בנצ׳מרקים עדכניים לשוק ולדרגה.
  

דוגמאות מספריות מקוצרות להשוואה

ישראל: שכר חודשי ממוצע בהייטק סביב 32.3 אלף ש״ח בשנת 2024, עם שיאים חודשיים גבוהים מ-33 עד 36 אלף ש״ח בתקופות בונוסים. זהו רף שממקם את ישראל גבוה ביחס לאירופה בשכר בסיס חודשי, אם כי ללא רכיבי מניות בהיקפים האמריקאיים.

ארה״ב: חציון שנתי של כ-133 אלף דולר למפתחות ולמפתחים, כאשר בחברות טכנולוגיה גדולות התגמול הכולל יכול לזנק באמצעות RSU ובונוסים. בסן פרנסיסקו או סיאטל המספרים לרוב גבוהים יותר מהחציון הארצי אך גם יקרים יותר ביומיום.

בריטניה: חציון תגמול כולל סביב 83 אלף ליש״ט לכל הרמות על בסיס דיווחי שוק, ול-IC ביניים סביב 69 אלף ליש״ט. רפורמות ויזה העלו רצפת שכר למעסיקים שמגייסים עובדים מחוץ לבריטניה

גרמניה והולנד: חציונים של 79 אלף אירו בגרמניה ו-85 אלף אירו בהולנד. קפיצות שכר נקודתיות תלויות חברה ותחום, כש-AI ודאטה מושכים כלפי מעלה.

כמה מילים לסיום

ישראל מציגה שכר הייטק גבוה במונחים מקומיים ותחרותי ביחס לאירופה, אך ארה״ב שומרת על הובלה ברוטו ובשכר הכולל בזכות מניות. אם אתן ואתם בוחנים מעבר, המפתח הוא השוואה ריאלית: לא סכום שנתי על הנייר, אלא נטו בכיס מול יוקר מחיה והסתברויות לבונוסים ומניות. בישראל, מי שמתמקדים בתפקידי ליבה ובמיומנויות מבוקשות נהנים מהתכנסות לשכר גבוה גם בלי לעבור יבשת. בחו״ל, מי שמגיעות ומגיעים לחברות גלובליות גדולות או ל-AI נהנות ונהנים מחבילות שכר שקשה להתחרות בהן בארץ. השורה התחתונה: לבחור בהצעה שממקסמת רמת חיים, יציבות וצמיחה מקצועית, לא רק מספר בודד.