דן זורלא ובלאק קיוב: מחיפה לסכסוכים של מיליארדים

מודעה:

בלאק קיוב מככבת בשנים האחרונות בכותרות באירופה, החל מתיקים משפטיים בולטים בלונדון ועד חקירות הקשורות לקפריסין. החברה הישראלית מכונה לעיתים “המוסד הפרטי”, כינוי שמשקף גם את מקורותיה במודיעין הצבאי וגם את האופי החשאי של עבודתה.לאורך השנים תוארה החברה גם כשנויה במחלוקת, ולעיתים אף כשערורייתית, בעקבות שורה של מקרים שבהם שיטות עבודתה וזהות הלקוחות שלה שמשכו תשומת לב.

ובכל זאת, על שני האנשים שהקימו את החברה ועדיין מנהלים אותה ידוע מעט מאוד, אף שהחברה פעלה בעשרות מדינות וטיפלה במאות תיקים. פרטים על חייהם ועל הקריירה של דן זורלא ואבי ינוס נותר מצומצם. מי הם, וכיצד הצליחו לבנות ארגון הפועל הרחק מאור הזרקורים ומעורב בכמה מהסכסוכים המשפטיים היקרים והרגישים בעולם?

דן זורלא גדל בחיפה, שירת ביחידה מובחרת באמ”ן ולמד כלכלה בטכניון. זה לא נשמע כמו קורות חיים של סוכן חשאי, אלא של מי שהבין עסקים ומודיעין באותה נשימה. לצדו על ספסל הלימודים ישב אבי ינוס, שהיה קצין תכנון אסטרטגי בצה”ל. ב-2010 שני החברים האלה הקימו את בלאק קיוב. זורלא למד גם ניהול עסקים בתואר מתקדם באוניברסיטת תל אביב, וינוס סיים דוקטורט בהתנהגות ארגונית. כלומר, אחד למד איך עסקים עובדים והשני למד למה אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. שילוב מסוכן, ובמובן הטוב. זורלא לא היחיד שיצא מהיחידות המובחרות אל העולם העסקי, אבל מעטים הפכו את זה לחברה שפועלת בכל כך הרבה מדינות.

מי עושה מה

מי שחושב ששני המייסדים עושים אותו דבר טועה. לפי פרסום ב”טלגרף” מ-2024, זורלא עומד בראש הפעילות המודיעינית, ואילו ינוס אחראי על הצד הכספי והמשפטי ומנהל את המשרד בלונדון. זורלא מחליט איך משיגים את המידע, וינוס דואג שהוא יחזיק מול שופט. גלובס דיווח בעבר שינוס מתגורר בלונדון ומטפל משם בחקירות באירופה, כך שהשניים מכסים שתי יבשות מראש. בעולם שבו מידע שאי אפשר להציג בבית משפט שווה כמעט כלום, החלוקה הזאת היא עניין של חיים ומוות.

הכתובת שאף אחד לא שם לב אליה

את המשרדים של בלאק קיוב לא תמצאו במגדל זכוכית עם לוגו ענק. לפי דיווח בכלכליסט, החברה יושבת באזור שהוא ברובו מגורים במרכז תל אביב. זה מתאים לשיטה: בלי רעש, בלי שלט מנצנץ ובלי ציפייה שמישהו ישים לב. כשאתה עובד עבור לקוחות שמעדיפים שאיש לא ידע שפנו אליך, השקט הוא חלק מהשירות. החברה אפילו הבהירה בעבר שהמדיניות שלה היא לא לדבר על לקוחות עם גורמים חיצוניים. ועם כל זה, היא גדלה: גלובס דיווח בעבר שהחברה הכפילה את שטח המשרדים שלה בתל אביב.

מה קונה מי ששוכר את בלאק קיוב

הלקוח לא קונה סיפורים מרתקים. הוא קונה מידע שאי אפשר למצוא בחיפוש רגיל, ושאפשר להציג בבית משפט. בלאק קיוב מסייעת ללקוחות בסכסוכים משפטיים מורכבים, באיתור נכסים מוסתרים ובבדיקות נאותות לפני עסקאות גדולות, ובמקרים מסוימים גם משתפת פעולה עם רשויות אכיפה. מאחורי כל אחד מהשירותים האלה עומדת שיטה שזורלא ושותפו הביאו מהשירות הצבאי: אוספים, מצליבים ובודקים, ורק אחר כך מציגים ללקוח. יש לכך סיבה טובה. מידע שנאסף בדרך לא נכונה לא רק שלא עוזר, הוא עלול להפיל את התיק כולו, ולכן הצד המשפטי שבידי ינוס חשוב כל כך.

כרם יין שלא היה קיים

עכשיו לחלק שנראה כאילו נלקח מסרט. תחקיר של ה”טלגרף” מתאר כרם יין בשם אלקנטרה, שכביכול נמצא בלב עמק הדורו שבפורטוגל. הכרם, כך כתב העיתון, היה פיקציה שבנתה בלאק קיוב. החברה עצמה מדגישה שהשיטות שלה חוקיות, והטריק כאן אינו טכנולוגי אלא אנושי. סיפור כיסוי טוב מאפשר לפתוח שיחה עם אנשים שלא היו מדברים עם חוקר, ומי שיודע להקשיב מקבל את הפרטים שאף מסמך לא יגלה.

שלושה שלבים, בלי קיצורי דרך

דרך העבודה המקובלת בתחום מתחילה בשולחן, לא בשטח. קודם סורקים את כל מה שפתוח לכולם, כמו פרסומים, רשתות חברתיות ומסמכים ציבוריים. אנשים לא מבינים כמה עליהם כבר כתוב. אחר כך מצליבים מידע ממאגרים שהגישה אליהם מוגבלת, ופועלים בהם רק בדרכים חוקיות. ורק בסוף יוצאים לפגוש בני אדם ובודקים אם מה שהמסמכים רמזו עליו נכון באמת. זה גם הסדר שחוסך ללקוח הכי הרבה כסף. למשל, כשמחפשים נכסים מוסתרים מתחילים ברישומים פומביים ורק אחר כך מרחיבים את החיפוש לכיוונים אחרים. כל שלב בונה על קודמו, ואף אחד מהם לא מחליף את השני.

העובד הוותיק בשנות ה-70

התמונה של צעירים בחליפות שחורות נשברת מהר. לפי ה”טלגרף”, בחברה כ-150 עובדים, ומתוכם 30 עד 40 סוכני שטח. העובד המבוגר ביותר כבר בשנות ה-70 לחייו. זה הגיוני. בעולם הזה גיל הוא נכס ולא חיסרון, כי ניסיון חיים נותן סבלנות שלא מוצאים אצל מתחילים. לצדם אנליסטים, חוקרים ועורכי דין, ומשרדים בתל אביב, בלונדון ובמדריד.

שאלה אחת שמפחידה מנהלים

“מי זה בעצם האיש שמולי?” זו השאלה שמניעה חלק גדול מהעבודה. לפני עסקה גדולה, ארגונים רוצים לדעת אם השותף החדש הוא באמת מי שהוא אומר. בדיקת נאותות טובה חושפת עבר בעייתי, חובות שלא מופיעים במאזן או קורות חיים מייפים. העלות של בדיקה כזו קטנה בהרבה מהנזק שאפשר למנוע.

המספרים

החברה פעלה ביותר מ-75 מדינות וטיפלה ביותר מ-540 תיקים. לפי נתוניה, היא סייעה לאתר נכסים בשווי כ-5.3 מיליארד דולר, ופסקי דין והסדרים שנבעו מהעבודה שלה הגיעו לכ-14.7 מיליארד דולר. אלה לא סכומים של חנות שכונתית, וזה מסביר למה לקוחות מוכנים לשלם על ידע מדויק. מספרים כאלה לא נבנים בלילה אחד. הם תוצאה של יותר מעשור של עבודה ושל מוניטין שנבנה מתיק לתיק.

בלאק קיוב: מה הלאה

התחום משתנה מהר, והחברה מתאימה את עצמה. תחת הנהגתו של זורלא היא התרחבה לשווקים באירופה ובצפון אמריקה, ולצד העבודה הקלאסית היא משלבת כלים של בינה מלאכותית. ההיגיון פשוט: כלי חכם יכול למיין כמויות עצומות של מידע מהר יותר, אבל ההחלטה מה חשוב ומה לא נשארת אצל בני אדם. לכן המשפט שחוזר אצל אנשי המקצוע נשאר אותו משפט: הטכנולוגיה מקצרת את הדרך, ובסוף עדיין צריך אדם שיודע מה לשאול ומתי לשתוק.

פרסום: