החשיבות של למידה עצמאית ואוטודידקטיות בעידן הדיגיטלי

אם בעבר למידה אוטודידקטית הייתה מזוהה בעיקר עם יחידי סגולה ואנשי אשכולות כדוגמת לאונרדו דה וינצ'י והגאון מוילנה, הרי שכיום, כשהרשת מוצפת בכל כך הרבה מקורות מידע, הליך הלימוד הפך נגיש וזמין מאי פעם. מה שמקל עלינו לכאורה לרכוש ידע נוסף בתחום כזה או אחר, בין אם באמצעות חומרי קריאה מקוונים, אפליקציות ייעודיות, תרשימים מפורטים או סרטוני וידאו אינפורמטיביים.

למרות זאת, רבים מאתנו עדיין מעדיפים לרכוש השכלה באופן פורמלי, בין אם באמצעות לימודים אקדמיים לתואר או לימודי תעודה בתחום כזה או אחר. הסיבה לכך נעוצה במספר גורמים, בין אם מדובר בחוסר בטחון או בחוסר משמעת עצמית, או מתוך הנחה מקובעת כי לימודים פורמליים מקבלים יותר תוקף ברמה המקצועית, שכן מקומות עבודה רבים בתחומים מסוימים עדיין מחייבים תעודה פורמלית בתור קריטריון קבלה בסיסי, גם אם למועמד יש ניסיון מעשי רב.

כמו כן, בעולם שמשתנה במהירות כה גדולה, אין לנו ברירה אלא להסתגל במהירות למציאות המתחדשת מדי יום ולרכוש עוד ועוד מיומנויות חדשות על מנת לצמצם כמה שיותר פערי מידע עתידיים. באותו הקשר, גם מיומנויות הלמידה הנדרשות בימינו התפתחו במקצת ומצריכות מעט יותר אקטיביות, גמישות מחשבתית ויכולת סינון. זאת בניגוד לשיטת הלמידה הפאסיבית אליה הורגלנו במערכת החינוך על כל שלביה.

כך שפעמים רבות, למידה עצמאית מקוונת מאפשרת לנו להתוודע לנושאים מסוימים מנקודת מבט קצת אחרת ובאופן יצירתי יותר. זאת בניגוד לשיטת הלימוד הפורמלית שמאלצת אותנו פעמים רבות להפנים את החומר באופן פאסיבי ושבלוני, מבלי 'ללכלך את הידיים' ולבצע ניסוי וטעיה.

פרסום:

למידה אוטודידקטית ולמידה עצמאית- מה ההבדל ביניהן?

בימינו, כשקיימים כל כך הרבה מקורות מידע ולימוד, למידה אוטודידקטית נטו כמעט ואינה קיימת, שכן ברוב המקרים אנו נעזרים בגורם מנחה כלשהו המספק לנו את הידע הדרוש לצורך למידת הנושא, בין אם מדובר בספרים, מקורות מידע מקוונים, מנועי חיפוש או סרטוני וידאו. זאת בשעה שאוטודידקטיות מתייחסת ללימוד עצמי ללא שימוש בגורמים מנחים כלשהם ומתבססת בראש ובראשונה על חקר עצמי וניסוי וטעיה.

עם זאת, פעמים רבות לימוד מודרך עשוי להוות בסיס לפיתוח ולימוד עצמי. כך לדוגמא, מוסיקאים רבים בתחילת דרכם רוכשים מיומנויות מוסיקליות באמצעות שיעורי מוסיקה הכוללים בין השאר- לימודי נגינה, קריאה וכתיבת תווים ופיתוח שמיעה. אך בשלב מסוים, כאשר הם מצוידים בכלים הבסיסיים המאפשרים להם לשלוט ברזי השפה המוסיקלית, יש ביכולתם להמשיך בתהליך הלימוד באופן עצמאי, בין אם באמצעות לימוד עצמי של יצירות חדשות, או על ידי פיתוח מיומנויות נוספות כמו הלחנה ועיבוד.

למידה בעידן הדיגיטלי. לקוח מתוך pixabay

אך למרות שלמידה עצמאית מאפשרת לנו להיעזר במקורות מידע שונים, מדובר במשימה די מורכבת עבור אנשים רבים, מאחר שהיא מצריכה לא מעט מיומנויות ומאפיינים אישיותיים ספציפיים, בין אם מדובר בגמישות מחשבתית, יכולת פתרון בעיות, משמעת עצמאית, עבודה שיטתית או אפיון הרגלי למידה אינדיבידואליים.

עם זאת, למרות ריבוי מקורות המידע ברשת והמורכבות הרבה הכרוכה בלימוד עצמאי, גורמים אקדמיים רבים יוצאים נגד למידה עצמאית לא פורמלית, בייחוד כשמדובר בתחומים המחייבים הסמכה פורמלית לצורך עיסוק בתחום. הרי הקושי לברור ולסנן את המידע שמגיע לפתחנו, מוביל לא פעם ללמידה מוטה, סלקטיבית  וחסרת ביסוס. זאת בניגוד לתכנים אקדמיים אשר עוברים בדיקה וסינון על ידי מיטב המוחות האקדמיים בטרם הם מונגשים לציבור הסטודנטים.

מה מניע אנשים ללמוד באופן עצמאי ואילו תכונות דרושות לשם כך?

לעתים, אין לנו ברירה אלא לרכוש מיומנות מסוימת באופן מקצועי, בין אם במסגרת העבודה או כחלק ממסגרת לימודית כלשהי. לימוד עצמאי עם זאת מצריך הליך הרבה יותר מאומץ מצד הלומד, שכן מעבר ליכולת להפנים את חומר הלימוד, אנו נדרשים לאתר את מקורות הלימוד בעצמנו ולייצר מעין סילבוס מבוסס אישית שישמש אותנו לצורך לימוד מפרה ושיטתי.

וכאן נשאלת השאלה- האם כל אדם בעל מנת משכל ממוצעת יכול לבצע זאת? ובכן, התשובה לכך היא אינה חד משמעית, אך מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות אכן מראים כי אנשים בעלי מנת משכל גבוהה יותר נוטים לפתח שיטת למידה עצמאית בקלות רבה יותר.

עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בשיטת לימוד שמצריכה לא מעט סבלנות ויכולת תכנון, כך שהאינטליגנציה לבדה לא מספיקה לצורך כך, שכן לצד יכולת קליטה גבוהה יש צורך בסבלנות רבה, משמעת עצמית ויכולת תכנון גבוהה. כמו כן, לעתים זיקה רבה לתחום הלימוד המדובר או תכונות מסוימות כמו סקרנות ויצירתיות, עשויות לסייע בפיתוח מיומנויות של למידה עצמאית, גם אם הלומד עצמו לא מתהדר במנת משכל גבוהה במיוחד.

ומה בנוגע לדחיינות? האם מדובר בתכונה שעומדת בסתירה לאוטודידקטיות וליכולת לימוד עצמאית?

ובכן, נהוג לחשוב שאנשים שניחנים ביכולת למידה עצמאית מתאפיינים במשמעת עצמית גבוהה יותר, מה שמאפשר להם לייצר הליך למידה רציף ואפקטיבי יותר. אך בפועל, אין בהכרח קשר בין שתי נטיות אלו. אמנם למידה עצמאית אכן מחייבת לימוד סדור ומובנה, בדומה לטכניקות למידה אחרות. עם זאת, דחיינות היא תכונה אוניברסלית המאפיינת רבים מאתנו, ללא כל קשר ליכולת התכנון שלנו ולאופן בו אנו לומדים.

וכך, פעמים רבות, חלק מהליך הלמידה העצמאית כולל גם אפיון פנימי של הרגלי הלמידה שלנו והיכולת שלנו להתמודד עם משימות כאלו ואחרות בזמן נתון.  הרי הליך הלמידה הוא מאוד דינמי ותזזיתי וכולל התמודדויות שונות. אך ככל שנדע לווסת ולאפיין את ההתנהלות הלימודית שלנו, כך נוכל להתאים לעצמנו שיטת עבודה אינדיבידואלית המותאמת לצרכינו האישיים.

אמנם למידה עצמאית מחייבת בראש ובראשונה סקרנות רבה ותשוקה רבה ללמידה וידע, אך מחקרים רבים מראים כי לימוד עצמאי לצורך מטרה ספציפית עשוי להיות הרבה יותר אפקטיבי ויעיל מאשר לימוד המתבצע לשם הנאה בלבד. כך לדוגמא, לימוד של שפה חדשה לפני נסיעה לארץ אחרת עשוי להיות הרבה יותר מועיל ומכוון תוצאות, שכן מדובר בלמידה ממוקדת התחומה בזמן קצר יותר, זאת לעומת לימוד שפה המתבצע באופן חופשי ללא מטרה כלשהי.

סגנונות שונים של למידה עצמאית ודרכים לבסס ולשמר את הידע שרכשנו

כאשר לומדים נושא מסוים באופן עצמאי, חשוב להביא בחשבון את אופן הלימוד אותו הוא מצריך, שכן ישנם תחומים שמצריכים בעיקר שינון וזיכרון, כמו לימוד שפות לדוגמא, ואילו נושאים מסוימים מצריכים לוגיקה והבנה נסיבתית מתמשכת. כך שלעתים יש צורך במידע מקדים על מנת להבין לעומק נושא מסוים, בעיקר אם מדובר בתחום שמהווה נגזרת של נושא או תחום אחר.

בניגוד לתחומים מבוססי זיכרון המצריכים בעיקר שינון, תחומים המבוססים על הבנה נסיבתית בדרך כלל מיושמים טוב יותר באמצעות תרשימים ודוגמאות ספציפיות שמסייעים להמחיש את העקרון העומד בבסיס הנושא.

ישנם תחומים שמשלבים בין שני אופני הלימוד, כך שהם מצריכים זיכרון של מושגים או שלבי פעולה שונים, בנוסף להבנה נסיבתית של תהליכים מסוימים.

הבנה ופתרון בעיות
הבנה ופתרון בעיות. לקוח מתוך pixabay

מעבר לכך, גם כאשר מדובר בנושאים מורכבים להבנה, כיום ניתן למצוא לא מעט אמצעים ויזואליים המסייעים לחדד ולהעביר את הנושא באופן נגיש וברור יותר, בין אם מדובר בדיאגרמות, אינפוגרפיקות או סרטוני וידאו מושקעים.

פעמים רבות, על מנת לשמר ולבסס את הידע שרכשנו ולהטמיע אותו באופן אפקטיבי יותר, רצוי לא להסתפק בלימוד אקטיבי של הנושא אלא לייצר בעצמנו תכנים רלוונטיים שיסייעו לנו להעביר את אותו הידע הלאה,  בין אם באמצעות יצירת פוסט אינפורמטיבי באותו נושא, יצירת סרטון או הכנה של מדריך מושקע.

דרך נוספת לרכוש ידע ולבסס אותו היא באמצעות שיתוף המידע בקהילות שונות ברשת, בין אם מדובר בפלטפורמות מקצועיות או ברשתות חברתיות. אמנם גם כאן פעמים רבות מדובר באפקט חוכמת ההמונים ולא תמיד המידע שמשותף הוא מבוסס ומהימן, עם זאת, פעמים רבות הדיון שמתפתח סביב הנושא עשוי להוסיף לנו נדבכים וזוויות חדשות בנוגע לאותו תחום, כמו גם לאפשר לנו לשתף ולבסס את הידע שבאמתחתנו.

חינוך ללימוד עצמאי והיחס של מעסיקים לאוטודידקטים

המעבר החלקי של מערכת החינוך ללמידה היברידית בעקבות מגבלות הקורונה, חייב שינויים רבים בכל הקשור לאופן בו מתבצעת הלמידה. שכן, למידה מרחוק, בניגוד ללמידה פרונטלית, מצריכה דגשים שונים ויכולת עבודה עצמאית גבוהה יותר.

המגבלות השונות שמנעו ביצוע של מבחנים פרונטליים במקצועות השונים, הביאו ליצירה של מטלות מעמיקות ונרחבות יותר אשר כללו לא מעט אספקטים המאפיינים יכולת למידה עצמאית, בין אם מדובר באיסוף חומרים באופן עצמאי, ניהול זמני למידה או התבוננות מעמיקה יותר מצד צוות המורים על הרגלי הלמידה של כל תלמיד ותלמיד.

כיתת לימוד של פעם
כיתת לימוד בטעם של פעם… לקוח מתוך pixabay

אך בעוד שמערכת החינוך מראה סימנים של התעוררות בכל הקשור ללמידה מקוונת ומותאמת אישית, נראה כי שוק העבודה ברובו עדיין מעודד למידה פורמלית על פני לימוד עצמאי ויצירתי.

אמנם במקומות עבודה רבים (בעיקר כאשר מדובר בתחומים טכניים), יש לניסיון התעסוקתי לא פחות משקל מאשר להשכלה, עם זאת מוסדות ממשלתיים וגופי ציבור רבים עדיין מחייבים הצגה של תעודה פורמלית כתנאי קבלה בסיסי למקום העבודה, ללא כל קשר לידע המקצועי ולניסיון התעסוקתי הספציפי של אותו עובד.

אם בעבר היה מדובר בדרישה לגיטימית, שהרי מעסיקים ייחסו הרבה יותר חשיבות להשכלה מאשר לתכונות אופי וליכולות אישיות נוספות, הרי שכיום, בעקבות ריבוי התחומים, עובדים רבים נדרשים לגלות בקיאות וידע בנישות רבות ולהפגין תכונות שונות ומגוונות כמו יכולת עבודה עצמאית, יצירתיות, חשיבה אסטרטגית רחבה ועוד תכונות נוספות המאפיינות עובדים בעלי יכולת למידה עצמאית.

אמנם אין לזלזל בחשיבותה של ההשכלה הפורמלית ובכלים הרבים והמגוונים שהיא מעניקה ללומד, עם זאת, בעידן בו מייחסים כל כך הרבה חשיבות לאופני החשיבה של העובד, רצוי כי  הדבר יבוא לידי ביטוי גם באופן בו נבחן הידע התעסוקתי שלו, גם אם הוא לא נרכש באופן פורמלי.

פרסום:
'
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments