התושייה הכפולה – פרשת כי תשא

איהי התושייה הכפולה שלנו?

מאת: רבקה ערנטרוי

לעיתים דווקא מציאות קודרת ואיומה כשדמויות נואשות עומדות, חלילה, לשקוע בתוכי הרפש בשל מערך רעיונותיהם ההזויים והנואשים וכשהן נשלטות ע"י דחפים מודחקים מכרסמים ומנקרים בתוכי הנפש בשל החלישות הנפשית והנרפסת…

דווקא אז הם עשויים לקפוץ מתוכי הביב ולנסק לגבהים אדירים ולאחוז בקצה תעלומות החכמה ואז יוכלו להשיג אפילו ולחלוש על אותם תובנות משכילות של אישי המעמד הנאור ואישי האצולה.

פרסום:

 ודווקא כשאישים עלובים אלה מתנהלים בתוכי אפלולית של דפוסי חשיבה שוגים ודווקא באותם רגעי אימה כשריגושיהם הטיפוסיים שוקעים העמק כ"כ והתנהגותם נטולת הרוגע והשלווה מביעה תחושת אבדון… דווקא בנקודה המחרידה הזאת, פתע הם מתעוררים להפליא מתוכי המעמקים… מתוך נבכי הנפש והם חותרים בעקבות "התושיה"…

לפתע הם למדים:

א)המעשה הוא התכלית:

כי דווקא המעשה הקט הנקי והטהור הנובע מנקודת הזוך והאמת, הוא שמעניק את הצלילות להיבטם המעורפל והנבוך ולאו דוקא הגאונות וגדלות המוחין ורחבותן המה המניע היחיד לחרותו של האדם שאינו מודע ומייקר את חשיבותו של המעשה לפועל ושאינו מכיר ב"תכלית" ומשמעות החיים היות והוא מהלך באור ואינו מעריך אותו כי לא טעם את מרירות החושך ולא התעוררו בו בגעגועים והכמיהה העזה והצמאון הבוער לאור.

 ב)מה פשרם של כל ההחמרות, הגדרים והאיסורים וההרחקות?

כי כל ההחמרות וההידורים והאיסורים והגדרים שנוטלים עליהם אנשי המגזר החרדי אינם מהווים דווקא בחינת פרישות קנאית הזויה כלל..

 אך ההרחקות האלה המה נחלת האהבה הנאמנה שרוחשים חז"ל לבני העם והיא המורשת של הורים לילדיהם היקרים ומחנכים דגולים ומושבעים ואשר בשל החשש והחרדה לשלומם של חניכיהם ממפגעים שונים, הם קובעים סייגים וגדרות שלא לקרב הלום ומרחיקים את הילד מכול גורם של סיכון לנפש הטהורה שלא יצוץ לפתע מן המארב.

 ג)הלוחות השניות נפסלו מתוכי האבן, מדוע?

שציווה ה' את משה לפסול מתוך אבן החומר המה סמל ליכולת לחדור לתוכי העולם המעשי (אבן) ולגוע בתוך אותם נימים עדינים ודקים של הנפש ולעורר בהם רטט… מאוויים להיטהר ולהיזדכך.

 ד)מדוע דווקא החושך של חטא העגל מעורר?

ודווקא בעולם של מחשכים ואפלה של שגגה ועוון ומעידה בשל דחפים ותאוות זרות, דווקא כאן ניתן לחתור בצמאון וכלות הנפש לחרות בעקבות תעלומות החכמה הנסתרת. כי החושך הזה מעורר כ"כ. 

הלוחות השניים ניתנו לאחר חטא העגל והמה בחינת האם הנאמנה המפרטת, מבהירה, משדלת ומעודדת ומדברת על לבו של הילד השובב וקשה העורף ששגה וסטה מהדרך הרצויה והראויה והיא מעוררת אותו שכן יחפוץ וישתוקק בנקודת מיצוי הנפש שלו לשוב מסורו הרע לגבור על מאוייוו העזים.

 ה)במה חולשים הלוחות הראשונים על השניים?

בעוד הלוחות הראשונים ניתנו לעם שלא נזקק כ"כ להתעוררות וחשיקה באור כי הוא התנהל אז בנתיבות צלולים ובהירים היות וגלות החושך טרם שררה אז בעטיו של חטא העגל שקדם לפסילת הלוחות השניים והנפש לא חשה לכן את עוצמת הצימאון ולא חתרה בעקבות תעלומות של חכמה להחלץ אלי הדרור.

 ו)מהי התושייה הכפולה?

ה"תושייה" האחת היא חולשת הנפש בשל "תשישות" כי התאוות והדחפים העצומים כ"כ חולשים עליה ומחלישים וחוצצים על המאוויים אלי עולמות של זוך וקודש וטוהר והם עוד מעצימים ומגבירים את הפער הזה…

  אך בשל החקר בתעלומות החכמה וההתנהלות בנתיבותיה, מתמלא האדם בעוצמתה של ה"תושייה" הכפולה.

מחת זוהי מסוגלות לעוצמה של "יש" (תושייה) להישמר ולהימנע ולהרחיק עצמו מהעולם הפראי והפרוע של נקמה ושנאה וקנאה ועין רעה ותאוותנות זרה ובכך הוא מתיש (תושייה) את עוצמות המשיכה והדחפים השליליים…

 אך הוא גם מגביר וחושף את "תושיית" העוז ו"היש" של מניעי הזוך והטוהר והעדן והאמת הנעלמים בסתר ברחשי אהבה לזולת, הוקרתו והתחשבות בפרטים הזעירים ביותר החשובים לו ולייקר אותם..

והליכות טוהר אלה הופכות לו לנס (דגל) המתנוסס לראווה ונר לרגליו על פיו ינהל את אורחות חייו ומקויים בו הפסוק באיוב פרק י"א פסוק ו':

"ויגד לך תעלומות חכמה כי כפליים לתושייה".

הלוחות הראשונים מהווים בחינת מסר קצר וקולע בעוד הלוחות השניים מובאים באריכות רבה יותר וביתר הבהרה ופרוטרוט של התמצית בלוחות הראשונים והמגמה היא הרחקת האדם ממקורות שליליים של תאוותנות זרה ותשוקות עזות באיסורים וגדרות וסייגים בשל שמירה על טוהר הנשמה בשל היוקר והחשיבות הנודעה שחש הקב"ה אליה.

(עפ"י ספרו של המהר"ש "לקוטי תורה – תורת שמואל תרל"ד פרשת "כי תישא" עמ' ק"מ לרבי שמואל השלישי לשלשלת רבני ליובאויטש זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, זכרו יגן עלינו, נשמתו בגנזי מרומים ר"ת:  זצוקללה"ה זי"ע נב"מ).

 

פרסום: