מאת שמואל שי יו”ר פורום העסקים ישראל איחוד האמירויות.
כפי שאנו יודעים תחילתה של מערכת היחסים בין ישראל למדינות המפרץ החלה לפני מספר חודשים כאשר נחתמו הסכמי שלום בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, כמו”כ חתימת הסכמי השלום עם סודן ביבשת אפריקה.
ייתכן שנגיע גם להסכמי שלום עם ערב הסעודית עומאן, קטאר וכווית, דבר שאמור להתרחש בקרוב, אני מניח לאחר השבעתו של הנשיא הנבחר ביידן.
חשוב להבין באמת מה הן ההשלכות של הסכמים אלה וכיצד הם יכולים להשפיע ברמה האזורית וכן בהשפעה משמעותית על ישראל. אין ספק שלהסכמי השלום בצד המדיני יש משמעות רבה בעצם ההכרה של העולם הערבי בקיומה של מדינת ישראל ושיתופי פעולה מדיניים בין המדינות וכמובן כל האספקט הכלכלי מאחר ואין לנו גבולות עם מדינות אלה אזי השלום הזה הוא יותר כלכלי וכפי שאמרתי בפעמים קודמות, האינטרס הכלכלי מצד מדינות המפרץ הוא גדול בהרבה מהאינטרס הישראלי, יש להם דרישה לפעילות עסקית כלכלית מול ישראל ולכן יש לזה משמעות מאוד כבדה במסגרת היחסים.
אך חשוב להבין מה הן ההשלכות האזוריות בנושא זה וכיצד אפשר להשפיע על התהליך האזורי, וכיצד ישראל כמעצמה אזורית יכולה להוביל ולשלוט בהליך הכלכלי בפעילות זו. אנו מודעים היום לבעיה שלנו עם ירדן מבחינת מצבה הכלכלי כנ”ל סוריה שהיא מדינה הרוסה לחלוטין, לבנון הנשלטת על ידי חיזבאללה ובמצב כלכלי גרוע . אחת המטרות העיקריות של יורש העצר הסעודי במסגרת הסכמי השלום ובכלל במסגרת הפעילות האזורית, היא לבוא ולהכתיב תנאים חדשים.
אנו יודעים שבמשך עשרות שנים מצריים הייתה כביכול המדינה שהובילה את העולם הערבי, אך הלכה למעשה מצריים לא יזמה תהליכים מדיניים עתידיים בונים בין המדינות והמצב הכלכלי הרעוע שלה לא איפשר לה להוביל תהליכים משמעותיים ובצעם היוקרה שלה כמדינה מובילה התפוגג וכבר אינו קיים.
המחליפות שלה כיום הן ערב הסעודית ושאר מדינות המפרץ כאשר ערב הסעודית היא המובילה. חשוב להבין שהחזון של יורש העצר הסעודי הוא הרבה יותר מתקדם משל הנשיא סיסי במצריים אשר לו אין חזון או הבנה בפיתוח כלכלי, אנו רואים את זה אף בהתנהלות במצריים שהעוני שם מאוד קשה, הוא אינו יוזם תהליכים כלכליים לשפר המצב במדינתו, מדינה של כמעט מאה מיליון תושבים שהוא מנוע כלכלי עצום שאפשר לעשות אתו מהלכים כלכליים משמעותיים אך משום מה הנשיא לא מקיים זאת ואין פעילות כזו שם.
אך לעומת זאת יורש העצר הסעודי בן סלמאן, דווקא חושב בצורה מעט שונה, יש לו תכנית שבאה לשקם בשלב ראשון את סוריה ולבנותה מחדש מאחר וכיום מצבה גרוע מאוד, גם לשקם את לבנון כלכלית תוך השקעה רצינית בתיירות ובתחום ההייטק במדינה, וכמובן פרויקטים חקלאים ופרויקטים של מים בירדן תוך יישום פרויקט תעלת הימים ושיתוף פעולה בין ישראל לירדן, ערב הסעודית ושאר מדינות במפרץ, אשר גם יאפשר אספקת תעסוקה לתושבים הירדנים והפלסטינאים בצורה משמעותית מאוד. בנוסף גם פיתוח של מערך כלכלה בירדן אשר יוכל למקמה במקום הרבה יותר טוב, וכמו”כ פיתוח בנושא החקלאות בכל עמק בית שאן ובבקעה וכל אורך הגבול הישראלי שהוא גם דבר אשר יכול לעזור לצד הירדני בביצוע זה.
מכל ההליכים אלה מי שיוכל להוביל הלכה למעשה פרויקטים אלה היא מדינת ישראל, יזמים ישראלים במדינת ישראל שיפעלו באותם תהליכים כאשר אנו מדברים גם על הפרויקטים בירדן, בתעלת הימים ובפרויקטים חקלאים ונוספים, כנ”ל גם בסוריה תוך בניית מערך של שיקומה בשיתוף פעולה עם חברות סיניות, אמריקאיות ורוסיות, ובירדן גם פיתוח כלכלי בתחום התיירות ובתחום ההייטק תוך שיתוף פעולה עם ישראל כך שישראל מהווה פה עמוד תווך רציני ואולי דברים לא יקרו ללא השתתפות של ישראל וגורמים עם ישראלים.
לכן חשוב להבין את המשמעויות, כמובן שבכל ההליך הזה יש גם את הרשות הפלסטינית אשר הגיע הזמן לשנות שם את מערך הממשל ולהביאם להכרה והבנה שהסכם שלום חייב להיחתם וכך ליצור איזון פוליטי מדיני בכל האזור אשר יוביל לפיתוח כלכלי מאוד משמעותי בכל הערוצים. לכן אפשר להגיד שישראל כמעצמה אזורית תתחייב לפעול בכל הליכים אלה ולשלב את כל המגזרים בתוך זה שיכולים להשתית הון כלכלי ורווח גדול למדינת ישראל ולנגזריה.