בחמוקי ניצנה כבר ביקרתם?

לא רק אבותינו ראו את מצרים, גם אתם יכולים, כי מה יותר מרגש מלצאת אל גבול מצרים בפסח?

הכותבת: ד”ר ענת אביטל, מנכ”לית “מטיילים עם ענת-Traveling”,

http://anattour.co.il

מחפשים אתרי טיולים שאינם הומים עם אלפי מבקרים בחג? מצאנו לכם!

לא תאמינו, אבל תוכלו למצוא מבחר של טיולים יפים במרחק של שעתיים נסיעה דרומה מהמרכז. כשתגיעו לאזור תמצאו בו רק מעט מאוד מטיילים בחול המועד.

באזור ניצנה, אי שם על גבול ישראל-מצרים, מצאנו עבורכם, ריכוז של 3 מסלולונים קלילים וטובים לכל המשפחה, המתאימים לטיולים במזג האוויר האביבי של פסח, עם נופים משגעים ואתרים נשכחים.

פרסום:
  • אופי הטיול: מתאים למשפחות
  • משך הטיול הרגלי: רבע שעה בכל אתר
  • משך כל הטיול: יום שלם
  • ציוד נדרש: מי שתייה, כובע, קרם הגנה, נעלי הליכה, מזון לכל היום (אין חנויות באזור), מצלמה.
  • אזהרות: לא מומלץ להשאיר רכב ללא שמירה ולא להשאיר ברכב חפצי ערך (כלל זה נכון לכל שטחי הנגב!). באזור תל ניצנה מצוי מתקן כליאה “חולות”, במהלך היום והערב, שוהי המתקן זכאים לזמן חופשי ומסתובבים באזור.
  • הערה: אין איסוף אשפה באתרים הללו, לכן בבקשה שאו עימכם את האשפה.

1. תל ניצנה

לאן מנווטים עם waze: תל ניצנה (=עוג’ה אל-חפיר)

טפסו עם הרכב אל ראש התל, השאירו הרכב בחניון המסודר. צאו לסיור מעגלי ובקרו במצודה, גרם המדרגות היורד אל נחל עיזוז וניצנה התחתית, הכנסייה התחתית (המזרחית), בורות המים שסביב הכנסייה התחתית ובריכת המים, האנדרטה לחטיבה 8, משם חזרו לרכב.

מיד בכניסה למצודה בראש התל, ליד הדגלים, תמצאו עצמכם בחצר רחבה ומסביבה שרידי חומה שהקיפה את המצודה. המשיכו והיכנסו לחורבות מבנה גדול. המבנה הנוכחי הוא עותמאני אך הוא בנוי על יסודות של מצודה נבטית וביזנטית. ביציאתכם מהחלק הצפוני של המבנה ההרוס, הסתובבו מעט בין החורבות. בחלק זה הייתה בעבר כנסייה ביזנטית, ומהאתר נשקף נוף מהמם לכל עבר.

בחלקו המזרחי של התל תמצאו גרם מדרגות מסודר היורד אל העיר התחתית של ניצנה והכנסייה המזרחית. רדו עם המדרגות, חצו נחל עזוז וטפסו בקלילות אל עברו השני של הנחל.

עשו סיור בין חורבות הכנסייה בה תוכלו להבחין- בעמודים שהקיפו את האולם המרכזי, שרידי לוחות שייש אשר שימשו לריצוף אפסיס הכנסייה. לצד הכנסייה אגן הטבלה עגול (באפטיסטריום), בארות עמוקות החסומות בשבכות ובריכת מים גדולה.

גשו מעט צפונה אל האנדרטה לזכר 22 חללי חטיבה שמונה של השריון, שלחמו לשיחרור נקודת המשטרה הבריטית, עוג’ה אל חפיר (היא ניצנה), אשר נתפשה על ידי הצבא המצרי במאי 1948.

לאחר הביקור חזרו אל הרכב דרך הכביש לכיוון מערב או חיזרו באותה הדרך באתם.

מידע כללי:

ניצנה נודעה בעיקר כישוב נבטי על “דרך הבשמים”. הנבטים ישבו אותה בגל ההתיישבות הראשון של הנבטים בנגב, בתקופה ההלניסטית, ביחד עם חלוצה ושבטה. בראש התל הנבטים בנו את המצודה ומאורח יותר הם התקינו את המדרגות המובילות מן התל אל העיר התחתית המזרחית. מאוחר יותר, הביזנטים בנו באתר שלוש כנסיות, מצודה ובורות מים. ארכאולוגים מצאו בניצנה את “הפפירוסים מניצנה” מהתקופה הביזנטית. התנאים המדבריים היבשים באזור תרמו לשימור הפפירוסים והכתוב בהם נמצא קריא. מסתבר שהפפירוסים החשובים של ניצנה שימרו למעלה מ-1,500 שנה מידע כתוב התורם להיכרות שלנו עם הממשל, המסחר וחקלאות בעת העתיקה.

ההתיישבות באתר ניצנה נפסקה בתחילת התקופה המוסלמית הקדומה. הכובשים המוסלמים הכבידו על תושבי ניצנה במיסוי כבד מאוד, מעשה שגרם לתושבים לעזוב וליטוש את המקום.
בעת החדשה, העותמאנים הקימו על התל מבנה מנהלי ובית חולים וקראו לאתר: “עוג’ה אל-חפיר”.

2. חווה חקלאית קדומה ניצנה

לאן מנווטים עם waze: חווה חקלאית ניצנה

לפי השילוט, יורדים מהכביש לדרך עפר הטובה לכל רכב וכעבור כחצי ק”מ מגיעים לבוסתן נאה בו עצי פרי שונים: רימון, תאנה, זית, חרוב ועוד. באתר פינת ישיבה מוצלת. אפשר להסתובב בבוסתן, לשבת בו ולנוח, לעשות פיקניק וליהנות.

מידע כללי

החווה החקלאית הקדומה פעלה כאן בתקופה הביזנטית והיא שוקמה בשנת 1990 בפעילות משותפת של קק”ל עם כפר הנוער בניצנה. מערכת מתוחכמת של טרסות ומגלשי מים מנצלים אירועי גשם מקומיים להשקיית הבוסתן.

3. חמוקי ניצנה

לאן מנווטים עם waze: חמוקי ניצנה

חמוקי ניצנה הוא אתר בו יש ריכוז מעניין של סלעי קירטון לבנים ורכים. הטבע עיצב ופיסל את הסלעים לגבעות קטנות עם נוף עגלגל ורך. אפשר להסתובב בין הגבעות, לטפס אל הגבעות הגבוהות הסמוכות ולעשות תצפית אל גבול ישראל-מצרים ואל גדר הגבול. מעברו המצרי של הגבול מגדלי שמירה מצריים בהם ניצבים חיילים מצריים.

מידע כללי

מסלע הקירטון הוא גיר רך ששקע בים עמוק בתקופת האיאוקן (לפני 56.5 – 35.5 מיליון שנה).

קרדיט: ד"ר ענת אביטל
קרדיט: ד”ר ענת אביטל
קרדיט: ד"ר ענת אביטל
קרדיט: ד”ר ענת אביטל
קרדיט: ד"ר ענת אביטל
קרדיט: ד”ר ענת אביטל
קרדיט: ד"ר ענת אביטל
קרדיט: ד”ר ענת אביטל
קרדיט: בנימין בלהסן
קרדיט: בנימין בלהסן

פרסום: