להיות עמידים כעופרת יצוקה, כעופר האילים וכעפר הארץ

מאין שואבים את הרוח החיובית וההומוריסטית הזו הנושבת במשובה ובעליזות שכזו בנפש והיא מפכה משב אופטימסתי ומסוגלות לשבח, לחייך ולעודד?

מאין נובעת לה הדינמיקה החיובית והאנרגיה השוקקת הזו המפיחה חיות נלהבת בערכים מקודשים וברעיונות נעלים שייחרתו על הלב העורג ויחקקו בו לעד במין כמיהה וחשק עז ובחרדת קודש שכזו?

מהו סוד הגבורה הנועזת והעמידות האיתנה והחסונה שלנו המתייצבת בפני מפגעים חברתיים של רודן כפייתי הנצמד בקשיחות עקבית ומתמדת לנקודת התורפה של הזולת להוקיע אותו על כשלונו ולהביאו לקלונו?

ומי היא זו הדמות המבקשת לכבות את אש העימותים והמחלוקת בינותינו ומבקשת למצוא את נקודות ההסכמה במתמודדים כדי להשכין בינותם פאר של הרמוניה?

פרסום:

ומי מחפש אחר הפוטנציאלים הנעלמים והגלומים בנבכי הנפש של החברה וממריץ ומדרבן אותה לגלות יכולות אלה ולחוות אותן ולהתקדם לשגשג ולפרוח וההישגים של הזולת המה עבורו הדלק המנשים בו את הנאת הנפש שלו ועונג כה אדיר?

ומיהי הדמות הגמישה אך המחושלת, המגלה נכונות להסתגל לתנאים הנוכחים ולהסיט את הקשב שלה ממרכזי עולמה אל רעיטנות חדישים נאורים ומקדמים?

ומי היא זו החוזה מראש בתרחישים בלתי צפויים והיא מקדמת אותם בחשיבה הגיונית קולעת ובפתרונות מנע מעשיים?

ומי היא האישיות הסולחנית והסובלנית החוברת אל רעיה מתוך תחושה של אכפתיות מבלי לפגוע והיא זהירה ומודעת לעובדת היותה מתהלכת בשדה מוקשים ולבן היא אינה חושפת את פרטיות והרז הפנימי שלה?

ומאין הכושר שלא להימנע ולחמוק ולהתעלם מתמונת מצב עלובה של העבר ומעיינת ומתחקרת את פשר הכשלונות ומהותם המשמעותית?

 כי דווקא המחדלים שהאחד התנסה בהם, וכל המעידות המה המעוררים את הצמאון בנפש ואת הבערה להפוך כשלונות אילו מהחולי של עצלות למרפא של חיות שוקקת ומעשית ואת השבר והעצב לאושר.    

זהו האדם שקורץ מעפר הארץ ודבקו בו תכונותיו של העפר המאפיינות אותו במידות של עצלות ועצב מדרדרים לשפל של תהום, אך העפר הזה גם מעניק לנו עוצמה וחיזוקים להיות עניו וצנוע ובטל ובמילא נזכה אז גם להעריך ולשמוח בשמחת הנפש על חלקנו שה’ חנן אותנו בחיים.

והעפר הזה מחונן במידה אצילית להשפיע טוב וחסד ולהחיות את הזולת מבלי לשפוט ולרמוס ולרסק כי עפר הארץ הוא המקור היחידי המצמיח לנו חיים וכלכלה.

והעפר הזה חוסם בולם את גלי השצף של הים שלא ישטפוהו והעפר הזה כמו אותו עופר אלים, הבחור החסון שבהם המטלטל מעליו בעוצמותיו את כל מי שמתיימר לרכב עליו, מהווה מודל לבחור העברי לכבוש את הייצר.

כמו עופרת הארץ העמידה בפני מפגעי חלודה והיא מבודדת מפניה את גוף העופרת בשכבות שמתחת כך עמיד היהודי ויוצר חומת מגן מקפת, מבודדת ומפרדת בפני אוייבי החלודה.

העופרת היא, אכן, כבדה ומרוכזת וחזקה אך גם רכה היא וקלה לעיבוד.

לעבד את מקור האנרגיה שאבדה בתוכי ריגושים של העצלות והעצב שנמשכים  מהעפר ממנו עוצב האדם ולהפכם  למשאבים של שמחה ואושר…

 לבחון את קורות העבר ולמצוות מתוכם את ניצוצות האנרגיה שהחיו אותם ולהנשים אותם בעבודת התשובה ולהתנהל בכיוון מתוחשב ומתוכנן בסדר עדיפויות, אל העתיד הטוב מתוך שמירה קפדנית ונחרצת ומדוייקת על הנחיות התורה, זהו המסר של ה’ אל אברהם במילים “ויהיה זרעך כעפר הארץ”.

העפר הזה הוא מודל למידת הביטול וקבלת עול אך כשחודרת למידה זו לחלוחית של מים וחכמת התורה, העפר הזה הופך לגביש מאוחד של “ארץ” (עפר הארץ) והיא מתעוררת באנרגיה נלהבת של מרוצה (ארץ) ואהבה ומרץ אלי ה’ יתברך.  

עפ”י ספר לקוטי הצמח צדק ליקוט “עפר” וליקוט “עופר”

פרסום:
הירשם כמנוי
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments