רב תחומיות בעולם העבודה החדש

הפיתוחים הטכנולוגיים המואצים שחלו בשנים האחרונות השפיעו באופן משמעותי על האופן בו מתנהלים מקומות עבודה שונים, בין אם מדובר באופי היחסים בין העובד למעסיק או במיומנויות השונות הנדרשות מצד העובדים.

כמו כן, הפיתוחים הרבים בתחום המחשוב והטלקומוניקציה, הביאו לשינויים רבים במצבת כוח האדם בחברות רבות, שכן כיום בניגוד לעבר, משמעות המיקום הגיאוגרפי של העובד פחותה מתמיד.

אם בעבר עובדים רבים הסתפקו בביטחון תעסוקתי והיו נאמנים למקום עבודה אחד במשך שנים, הרי שכיום בעידן המידע, כאשר תחומים רבים נותרו לא רלוונטיים ובמקביל צצות יותר ויותר נישות חדשות, לעובדים רבים אין ברירה אלא לרכוש מיומנויות שונות ותחומי ידע נוספים. זאת במטרה להמשיך להתפרנס ולבצע התאמה לדרישות החדשות ולשינויים הרבים המאפיינים את עולם העבודה החדש.

רב תחומיות בעידן החדש- כשהתחרות לא מותירה ברירה

כמו כן, כיום, כאשר האינדיבידואליזם מקבל ממד רחב יותר והאמצעים השיווקיים נגישים מאי פעם, העבודה ניצבת כערך חברתי מרכזי, כך שעובדים רבים, כל שכן עצמאיים, נדרשים להפגין עדכניות וכישורים שיווקיים רבים על מנת לבלוט ולהתעלות מעל מתחרים רבים בתחומם.

פרסום:

עם זאת, רב תחומיות מעוררת לא פעם ספקנות מצד גורמים מסוימים בשוק העבודה, שכן למידה אנכית של מספר תחומים במקביל לא תמיד מאפשרת הבנה מעמיקה ויסודית בכל תחום ותחום. כמו כן, רבים טוענים כי התפתחות מגמת הרב תחומיות במקומות עבודה אינה בהכרח  תוצר של  אספקט מקצועי ותמיכה במולטי דיסציפלינריות, אלא נובעת פעמים רבות מתוך הצורך לחסוך בכח אדם ולרכז כמה שיותר סמכויות בידי עובד אחד, מבלי לתת את הדעת על המורכבות הכרוכה בכך.

עם זאת, הנטייה של מעסיקים רבים להעדיף עובדים מולטי דיסציפלינריים על סמך מומחים ספציפיים בתחומם, נובעת פעמים רבות מתוך ראייה מערכתית רחבה הגורסת כי אדם המכיר ומעורה בתחומים שונים, נוטה לפתיחות וגמישות מחשבתית ועשוי לתרום יותר לעשייה הפנים ארגונית, גם אם הוא אינו בקיא באופן מעמיק בכל תחום ותחום. מה גם שלרוב עובדים שבקיאים במספר נישות מפגינים סקרנות רבה יותר ויכולת קשב מפותחת, מה שמסייע להם פעמים רבות להבין ולחבר בין הגורמים השונים המעורבים בארגון.

תחרותיות בעולם העבודה החדש
תחרותיות בעידן הדיגיטלי. התמונה לקוחה מ- pixabay

כמו כן, לעתים רב תחומיות נובעת מחוסר ברירה, בעיקר כאשר מדובר בתחומים כמו טכנולוגיה ודיגיטל המתאפיינים בפיתוחים ובשינויים מואצים, מה שמצריך למידה אינסופית ומעקב אחר הפיתוחים והמיומנויות החדשות הנדרשות. מעבר לכך, לעתים, כשמדובר בתחומים שונים המשיקים זה לזה, ידע במספר תחומים עשוי להיות הכרחי על מנת לייצר קוהרנטיות בין האלמנטים השונים המרכיבים את התוצר הסופי.

כך לדוגמא, כיום כותבי תוכן לרוב לא יכולים להסתפק ביכולות עריכה וכתיבה בלבד, כך שלא פעם הם נדרשים להפגין בנוסף גם כישורים טכניים ויצירתיים נוספים כמו גרפיקה ברמה בסיסית או מתקדמת, הזנה וניהול תוכן בפלטפורמות שונות או ניהול מדיות חברתיות.

מולטי דיסציפלינריות- הרבה מעבר לידע

בדרך כלל, רב תחומיות מתקשרת לתחומי לימוד שונים הרלוונטיים לצורך השתלבות בשוק העבודה החדש, בין עם מדובר במיומנויות טכניות וטכנולוגיות מתקדמות כמו שפות תכנות או הבנה בפלטפורמות דיגיטליות שונות.

עם זאת, בימינו, כאשר ארגונים מתפתחים בקצב מואץ ומדי יום צצות טכנולוגיות חדשות הנוגעות ביותר ויותר תחומים, עובדים רבים נדרשים להפגין בנוסף כישורי חיים מפותחים על מנת להתמודד עם המורכבות הכרוכה בפן המקצועי, בין אם מדובר בחשיבה אסטרטגית רחבה, אינטליגנציה רגשית מפותחת, יכולת פתרון בעיות או חשיבה אנליטית מעמיקה.

עם זאת, פעמים רבות נראה כי מיומנויות חברתיות ואנושיות שונות הן לא בהכרח מולדות אלא מתבססות עם הזמן כתוצאה מעיסוק בתחום כזה או אחר. כך לדוגמא, אדם שעוסק בשיווק עשוי להתאפיין בראייה אסטרטגית רחבה וביכולת לפתור בעיות ואילו כותב תוכן מנגד ניחן לרוב ביצירתיות, בסקרנות וביכולת מחקר מפותחת. ככל שאנו עוסקים ביותר ויותר תחומים, כך סביר להניח שעם הזמן נסגל לעצמנו תכונות ומיומנויות שונות הקשורות באותו תחום.

כמו כן, פעמים רבות מעסיקים יעדיפו להעסיק אנשים הניחנים בתכונות אנושיות מגוונות גם אם הם אינם מביאים עמם ידע תיאורטי ומעשי בתחומים הרלוונטיים לתחום העיסוק של החברה, מתוך הבנה כי תכונות מסוימות כמו- יצירתיות, פתיחות מחשבתית, הכלה ויכולת אנליטית מפותחת, עשויות לסייע לעובד ללמוד את התחום הרלוונטי  במהרה ולהשתלב באופן האופטימלי בארגון.

מה גם, שעם כל הכבוד לפיתוחים הטכנולוגיים ולשימוש ההולך וגובר באינטליגנציה מלאכותית במגוון תחומים, נראה כי תכונות אנושיות מסוימות כמו- חמלה, אמפטיה ויכולת קשב, תמיד יישארו מנת חלקו של האדם, מה שמעניק לנו יתרון קל על פני הטכנולוגיה, במקרים מסוימים.

חינוך טוב, חינוך לחיים

אף על פי שבשנים האחרונות מערכת החינוך משלבת יותר ויותר תכניות לימוד מעשירות המסייעות בפיתוח כישורי חיים שונים, כמו- פיתוח מנהיגות ויזמות, נראה כי עדיין קיים איזשהו פער בין הלך הרוח הטכנולוגי הדיגיטלי של ימינו לבין המתודות המיושמות בבתי הספר.

למרות ההבנה כי עולם העבודה של ימינו כבר לא מתבסס אך ורק על נתונים וידע מקצועי, במערכת החינוך עדיין מושם דגש רב יותר על רכישת ידע מאשר על פיתוח יכולות חברתיות וכישורים המהווים בסיס להשתלבות בעולם העבודה החמקמק של ימינו.

עם זאת, דווקא בגזרת ההשכלה הגבוהה נראה כי חלו כמה תמורות בשנים האחרונות וכיום יותר ויותר תארים משלבים בנוסף לתחומי הידע המסורתיים תחומי עניין נוספים ומעשיים שעשויים לסייע לסטודנטים להעמיק את מיומנויות העבודה שלהם ולאפשר להם לרכוש כלים מתקדמים שיסייעו להם להשתלב בעולם העבודה המודרני.

כך לדוגמא, אוניברסיטאות רבות בחו"ל מציעות תארים מתקדמים במקצועות טכנולוגיים מורכבים המשלבים תכניות מעשיות ופרקטיות בתחומים עדכניים נוספים כמו- דיגיטל ושיווק, על מנת להרחיב את סל הכישורים והמיומנויות של הסטודנטים.  

כמו כן, בשנים האחרונות נוסדו חוגים אקדמיים חדשים המותאמים להלך הרוח הדיגיטלי הנוכחי. חוגים אלו משלבים לרוב בין תחומים מסורתיים לבין נישות חדשות שהתבססו בשנים האחרונות, כדוגמת- תקשורת שיווקית, זאת מתוך התאמה לדרישות ולהתנהלות של עולם התקשורת הנוכחי המתפרש בין השאר על פני פלטפורמות דיגיטליות רבות, מה שמצריך שליטה והבנה ביותר ויותר יישומים שונים, הן ברמה הטכנית והן בפן היצירתי הקריאטיבי.

קבוצות מולטי דיסציפלינריות במקומות עבודה

מעבר לצורך בעובדים השולטים בתחומי ידע רבים וניחנים במיומנויות חברתיות שונות, נראה כי עולם העבודה הנוכחי מתבסס על רשת של קשרים פנים ארגוניים. שכן בניגוד לעבר, כיום נעשה ניסיון לקשר בין מחלקות שונות בארגון על מנת לייעל את הפעילות של כל מחלקה ומחלקה בנפרד ולייצר פעילות חדשנית משותפת.

קבוצות רב תחומיות במקומות עבודה
גיוון במקום העבודה. התמונה לקוחה מ- pixabay

בדרך כלל שיתוף פעולה זה מתבצע באמצעות הקמה של קבוצות מולטי דיסציפלינריות במקום העבודה, כאשר כל קבוצה מכילה עובדים ממחלקות שונות החוברים ביניהם לצורך סיעור מוחות ופיתוח רעיון חדשני משותף.

קבוצות מולטי דיסציפלינריות היו נהוגות בעיקר בחברות הקשורות לתעשיית הבריאות, שם נהוג להפגיש בין אנשי מקצוע שונים בתחום כמו- פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לצורך פיתוח ועבודה משותפת. עם זאת, כיום קבוצות אלו קיימות בחברות מתחומים שונים, כאשר לרוב נהוג להפגיש בין עובדים ממחלקות שונות בארגון כמו- כוח אדם, שיווק, פיתוח וכד'.

קבוצות מולטי דיסציפלינריות במקום העבודה מאפשרות שיתופי פעולה בין גורמים שונים בארגון, כאשר כל עובד מביא עמו מיומנות וידע ייחודי הקשורים לתחום פעילותו, מה שמאפשר לעובדים להתוודע באופן מעמיק וממקור ראשון לפעילות של המחלקות השונות בחברה ולחשיבות המקצועית של כל אחת מהן, ולגבש בהדרגה תמונה גדולה ואובייקטיבית יותר בנוגע למתרחש בחברה.

עם זאת, לא פעם מדובר באתגר של ממש, שכן חברי הצוות השונים נדרשים לגלות יכולת קשב וסבלנות רבה כלפי הרעיונות של עמיתיהם, אף על פי שכל אחד מהם מצויד בהשקפת עולם שונה המתבססת על תחום פעילותו.

וכאן טמון המפתח ליצירת חדשנות. שהרי פעמים רבות רעיונות גדולים ויצירתיים מתבססים על הבנה ואמפתיה מצד אנשים. הרי כל טכנולוגיה, מורכבת ומתוחכמת ככל שתהיה, לא תיחשב לחדשנית אם היא לא מוסיפה ערך כלשהו לחיי המשתמש. אנשי צוות שעובדים יחד ומגלים אמפתיה וקשב לרעיונות של אחרים, לא רק תורמים ליצירת אווירה חיובית בחברה, אלא מהווים בנוסף זרז משמעותי לעוצמה וחדשנות.

פרסום:
'
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments