מי ידע שכך יהיה: סוגרים שנתיים של קורונה – ציר הזמן המלא

בימים אלה לפני שנתיים, בחודש ינואר 2020, הופיעה לראשונה בישראל הידיעה על נגיף מסתורי שמסתובב בסין ומקורו בעטלפים בשוק בווהאן.

הדיווחים סיפרו על כך שהוא גורם נזק לריאות, והמתים הרבים בסין שהובילו לקריסה של מערכת הבריאות המקומית הדאיגו את העולם כולו.

סין, כמדינה ענקית ומתוירת, שמקומיים יוצאים ממנה אל העולם הגדול ואנשים מהעולם הגדול באים לבקר בתחומה – מטבע הדברים לא השאירה את הנגיף אצלה.

במהלך חודש פברואר 2020 התגלו מקרים ראשונים של הדבקות מחוץ לסין, ובחודש מרץ – הנגיף הגיע לישראל ועורר חרדה גדולה.

פרסום:

התמונות מאיטליה, ספרד ואיראן, של משאיות המובילות גופות בדרכים – הרעידו את הלבבות בעולם כולו.

הגעת הנגיף לישראל – וכניסה לסגר הראשון

ב-27 בפברואר זוהה מקרה הקורונה הראשון בישראל, של אזרח ישראלי שחזר מאיטליה מספר ימים קודם לכן. זה היה אירוע מכונן, ועד היום שם המקום בו הוא שהה – חנות "הפיראט האדום", מצלצלת לאנשים רבים כשם שני לתחילת מגיפת הקורונה בישראל.

יום לאחר מכן אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל, של אשת האזרח שחזר מאיטליה. נתון זה חשוב במיוחד כיוון שהדבקות בתוך ישראל, בשונה מאנשים החיוביים לקורונה שנדבקו בחו"ל, מעידות על התפשטות הקורונה בתוך הקהילה.

בסוף חודש פברואר, וכתוצאה ממגעים אלה, שהו בבידוד כ-5,630 ישראלים. ב-14 במרץ הממשלה הטילה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, ובין תקנות אלה בוטלו אירועי התרבות והפנאי, הלימודים באוניברסיטאות ואיסור על שהייה של מעל 10 אנשים באותו המרחב. כמו כן, הוטלו מגבלות על שוק העבודה הפרטי והציבורי, למעט עובדים חיוניים.

ב-20 במרץ 2020, כשלושה שבועות לאחר הופעת מקרה הקורונה הראשון בישראל, נפטר החולה הראשון מקורונה. אל הסגר הראשון נכנסנו בסמוך לחג הפסח, כשהוגבלה כליל היציאה מהבית, ולראשונה קיימנו את ערב הסדר בנפרד מהמבוגרים.

חוגים מסוימים במגזר הדתי והחרדי נתנו אישור מיוחד להשתתף בליל הסדר דרך הזום, בשל חשיבות החברותא במסורת היהודית מצד אחד, וחשיבות השמירה על החיים מן הצד השני.  

סגר בירושלים (צילום: רויטרס)

ירידה במספר החולים והקלות ראשונות

ב-18 באפריל, כשבועיים וחצי לאחר הכניסה לסגר הרמטי, חלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים היה גבוה ממספר הנדבקים החדשים. מגמה זו נמשכה עד לסוף חודש מאי, ובהתאם לכך המשק חזר לפעילות מלאה באמצעות התו הסגול.

אחת האמירות הזכורות לנו ביותר מסיומו של הגל הראשון היא הברכה של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שאיחל לאזרחים לצאת ולבלות, וגם לשתות בירה. אלא שלקראת סוף חודש מאי חלה עלייה איטית בתחלואה שעיכבה במעט את ההקלות אך לא גרמה לרגרסיה.

הגל השני – כשחשבנו שהקורונה מאחורינו

בסוף חודש יוני התגבר משמעותית קצב עליית התחלואה, וחזרנו לראות מספרים גבוהים של מאומתים ליום.

בהתאם לכך, בתחילת יולי הוחלט על הגבלות התקהלות וסגירת אולמות אירועים.

באוגוסט מספר הנדבקים היומי עמד על  2,000 איש – מספר שיא שאז היה נראה מפלצתי ממש.

בין הפגנות לבית הכנסת – המאבקים של האזרחים בעד החופש

בין הסגר הראשון לשני וגם בהמשך, אחד המאבקים הגדולים שהתרחשו בחברה הישראלית, ובהתאם לכך בין הפוליטיקאים, הוא המאבק בעד זכות ההפגנה לצד מאבק בעד זכות התפילה.

הזכות לחופש ביטוי והזכות לפולחן הן זכויות יסוד בדמוקרטיה. כשהתקיימו הפגנות נרחבות וצפופות בישראל על אף העלייה בתחלואה ועל אף קיום מגבלות – נוכחנו להתרעמות בקרב האנשים הפוקדים את בית הכנסת באופן קבוע שנדרשו להתפלל מחוץ לבית הכנסת או במרפסת ביתם.

אחת התמונות הווירליות ביותר מאותם ימים, הייתה תמונה של כיכר פריז בירושלים הסמוכה למעון ראש הממשלה כשהיא מלאה עד אפס מקום במפגינים, ולעומתה – רחבת הכותל לפני ערב כיפור כשהיא ריקה מאדם.

תחילתה של תוכנית הרמזור – ונפילתה עד לסגר השני

לקראת פתיחת שנת הלימודים, ב-1 בספטמבר 2020, אושרה תוכנית הרמזור, שקבעה צבע ישוב – אדום, צהוב או ירוק לפי פרמטרים כדוגמת קצב גידול התחלואה, מספר החולים, שיעור תוצאות חיוביות.

כיוון שעל ערים אדומות חל עוצר מלא, וערים אלו היו כולן יישובים חרדיים וערביים, הוחלט להסתפק בעוצר לילי. בדיעבד, יתכן שמימוש מתווה הרמזור באופן חלקי הוביל לסגר השני.

ואכן, ב-25 בספטמבר נכנס לתוקפו הסגר השני, ואיסור על קיום הפגנות במרחק העולה על 1 ק"מ מהבית נכנס לתוקף בחקיקה ב-30 בספטמבר.

בעקבות זאת, עלו טענות רבות שראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים סגר משיקולים פוליטיים כדי לדכא את המחאה נגדו. בפועל, ניתן היה להמשיך לקיים הפגנות בקבוצות קטנות בסביבת המגורים.

הסגר השני הסתיים ב-17 באוקטובר למעט בערים האדומות, אך עדיין עם מגבלות התקהלות כאלה ואחרות שהסתיימו במהלך חודש נובמבר.

תחנת בדיקות קורונה בעיר מודיעין. צילום: יוסי אלוני/פלאש90

הגל השלישי – נאבקים בתחלואה באמצעות חיסונים

הגל השלישי החל תוך זמן קצר יחסית מסיום הסגר השני. כבר בתחילת חודש דצמבר 2020 מקדם ההדבקה עלה מעל 1, ומוצע הנדבקים היומי עמד על כאלף נדבקים.

לאחר השתהות ארוכה יחסית, שכללה מחשבה להחיל סגר ליל במהלך חג החנוכה, ב-27 בדצמבר ישראל נכנסה לסגר השלישי, רק שהפעם היה מדובר בסגר חלקי כשלב ראשון, בו מערכת החינוך המשיכה לפעול כסדרה והעבודה במגזר הפרטי התקיימה בהיקף של 50%.

משלא הושגה ירידה בתחלואה, ב-8 בינואר 2021 הוחלט על הידוק הסגר באופן מלא. במקביל לגל השלישי החל מבצע התחסנות לאוכלוסייה בסיכון, שנתן את אותותיו בהדרגה.

החיסון הגיע לישראל – וההיענות הייתה מעבר למצופה

מאז הופתעו של הנגיף החל המרוץ לחיסון, וממשלות רבות השקיעו סכומי עתק כדי לאפשר למדענים בחברות התרופות להתרכז כל כולם בפיתוח החיסון.

ב-20 בדצמבר 2020 החל מבצע החיסון של חברת פייזר לאחר שזה קיבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA.

בגלל הסכמים לקדימות בין ישראל לחברת פייזר, ובגלל הנכונות של הישראלים להתחסן, כבר בסוף 2020 ישראל דורגה במקום הראשון בעולם במספר המתחסנים ובשיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה, ותוך מספר שבועות כבר ניתן היה לראות דעיכה בתחלואה ובתמותה.

בין החיסון הראשון לשני הייתה המתנה של שלושה שבועות. ב-7 פברואר, כחודש לאחר תחילת הסגר, הוסרו חלק מהמגבלות וביניהן מגבלת המרחק שמאפיינת סגר הרמטי יותר מכל.

על אף הירידה בתחלואה שהושגה בזכות החיסונים והסגר, בפורים 2021 הוטל סגר לילי כצעד מונע.

החיסון של פייזר (צילום: אם.סי.טי)

כניסת התו הירוק והתחלת חיים לצד הקורונה

ב-21 במרץ 2021, לאחר היציאה מהסגר וכשאחוזים רבים באוכלוסייה מחוסנים, נכנס לתוקף לראשונה התו הירוק שאיפשר פתיחה נרחבת של עסקים מצד אחד, ושיחרר מאות אלפי ישראלים לפעילות הווי ופנאי – קולנוע, מסעדות, חופשות ועוד.

ב-18 באפריל, לאחר יום העצמאות, בוטלה החובה לעטיית מסכה בשטח פתוח ללא התקהלות ומערכת החינוך חזרה לפעילות מלאה מבית הספר.

בשלב זה היה נראה כי הקורונה מאחורינו לחלוטין, בזכות החיסונים. בחודש יוני הוסרו מגבלות התו הסגול והתו הירוק ובוטלו מגבלות ההתקהלות. במקביל לביטול החובה לעטות מסכה במבנה סגור, נמדד שינוי במגמה עם מספר מקרי הדבקה.

בשלב זה עלתה השאלה – האם החיסון אינו יעיל יותר ויש צורך במנת חיזוק, או שמא מדובר בנגיף משודרג שעוקף את החיסון או לכל הפחות מצליח להקשות עליו.

הגל הרביעי – הגל הרך

באמצע חודש יוני, בעקבות מספר התפרצויות בבנימינה ומודיעין שהמקור להן הוא ישראלים שחזרו מחו"ל, הגיע לישראל זן הדלתא של הנגיף – מסוכן יותר, מדבק יותר.

על אף הפצרות משרד הבריאות להגביל התקהלות ולקיים צעדי מנע, בקבינט הקורונה הוחלט שלא לנקוט בפעולות ולהמתין. ב-24 באוגוסט נשבר שיא יומי של נדבקים עם מעל 10,000 מאומתים. בתחילת חודש ספטמבר ישראל הייתה המדינה עם מספר המאומתים הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה עם מאות מתים בפרק זמן של חודש וחצי.

בתקופה זו הוחלט על מתן מנת בוסטר – חיסון שלישי, בתחילה לאוכלוסייה בסיכון ואז ליתר האנשים.

חיסון זה ניתן טרם אישור ה-FDA, ולמעשה ישראל הייתה חלוצה בעולם. בתחילת חודש אוקטובר ניתן היה לראות ירידה בתחלואה, ובסופו של אותו חודש – ירידה משמעותית שסימנה את סיומו של הגל.

הגל החמישי – גל של שיאי הדבקה

באמצע חודש נובמבר החל להתפשט בדרום אפריקה וריאנט האומיקרון, כשבשלב זה השמועות שנפוצו סביבו היו שהוא מסוכן מאוד ומדבק מאוד – הרבה יותר ממה שהכרנו עד כה.

אך יותר מכל הטרידה הסברה שמדובר בוריאנט עוקף חיסון, שהולך להחזיר את העולם שנה אחורה. ב-26 בנובמבר, מספר ימים לאחר הופעת החולה הראשון בדרום אפריקה, אובחנו בישראל 4 מקרים של הדבקה בוריאנט.

במהלך השבועיים שלאחר מכן, עד אמצע דצמבר, היה ניכר שהממשלה משדרת מסרים סותרים. מצד אחד הצהרת ראש הממשלה על "מצב חירום", ומן הצד השני – נתב"ג פתוח לכל.  

בימים אלה, בסופו חודש ינואר, אנו עדיין נמצאים בשיאו של הגל החמישי שהוא גל האומיקרון, במהלכו ניתנה האות לחיסון רביעי לאוכלוסייה בסיכון. לצד זאת, ישנו בלבול רב בקרב הציבור בעקבות הנחיות שמשתנות לעיתים קרובות ואף מספר פעמים ביום.

נכון ל-24 בינואר 2022, ישראל ניצבת בפעם השנייה במקום הראשון בעולם במספר מאומתים ביחס לאוכלוסייה, עם מספר מאומתים יומי של מעל 50,000 אלף.

פנינו לאן?

בימים אלה, כשאנחנו מציינים שנתיים להתפרצות הנגיף, נדמה שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה.

האם האומיקרון הוא הנגיף האחרון, כפי שמעריכים מומחי בריאות באירופה, או שבימים אלה מתבשל לו הוריאנט החדש, שיגיע גם הוא ממדינה רחוקה?

בקורונה כמו קורונה, כנראה שאין מנוס מלבד המתנה לבאות. כבר חווינו לא מעט הפתעות.

פרסום:
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments